החיים זה לא פיקניק

בפוסט על המילה תריסר סיפרתי לכם על תופעה שנקראת מעתקי עיצורים והתמקדתי בעיצור TH שבעברית הפך ל-ש ובארמית ל-ת. בפוסט זה אשלים את שאר המעתקים שעדיין לא כתבתי עליהם ובכך אשלים בשעה טובה את סדרת הפוסטים על העברית.

כזכור, הכול מתחיל בשפה הקדומה שנקראת פרוטושמית, שברבות השנים התפצלה לשלושה ענפים: מזרחי שממנו צמחה האכדית, דרומי שממנו צמחה הערבית ומערבי שממנו נוצרו הארמית והכנענית. הכנענית התפצלה בתורה לניבים מאוד דומים שכוללים את העברית, המואבית והפניקית.

ז

באותה שפה עתיקה היה עיצור שנהגה כמו TH במילה That (בניגוד ל-TH שהניב את העיצורים ש ו-ת שנהגה כמו במילה Think). הערבית, כהרגלה שמרה על ההגייה של עיצור זה (שנכתב ذ). בעברית ההגייה השתנתה קלות והפכה ל-ז, בארמית ההגייה השתנתה לצד השני והפכה ל-ד. ועכשיו לחלק המהנה: דוגמאות. בעברית זהב ובארמית דהבא. בספר עזרא מוזכר "ספר דכרניא" שהוא כמובן ספר הזיכרונות. הפירוש המילולי של הביטוי "על דא ועל הא" הוא על זו ועל זו. את הא אנחנו מכירים מביטויים כמו "הא לחמא עניא" (זה לחם העוני) ו"הא בהא תליא" (זה בזה תלוי). ואחרי שיודעים שהעיצור ד בארמית מקביל לפעמים לעיצור ז בעברית ונזכרים בפוסט על המעתק הכנעני אפשר להבין איך דא בארמית היא זו בעברית.

צ

העיצור הכי מסובך הוא ה-צ. יש שלושה עיצורים קדומים שונים שבעברית נהגים כ-צ. הראשון, שאקרא לו צ1, מקורו בעיצור שבלתי אפשרי להעביר את דרך ההגייה שלו למי שלא למד ערבית. מי שכן, מדובר ב-ظ. זה עיצור שנשמע כמו Z כבדה. בעברית כאמור הוגים את זה כמו צ. בארמית ההגייה השתנתה ל-ט. תהיתם פעם מהיכן הגיעה המילה קייטנה? המקור הוא במילה קיט, כמובן. מה זה קיט? בילוי וחופשה בעונת הקיץ. ומהיכן הגיעה המילה קיט? זו למעשה המילה הארמית לקיץ. כנראה שקייצנה לא נשמע כמו מקום שילדים ירצו ללכת אליו בחופש הגדול, אז נעזרו באחות הארמית ויצרו את קייטנה. והשאר הוא סיפור הצלחה של שוקו ולחמניה.

הגענו ל-צ2. גם את אופן ההגייה של העיצור ض שהתגלגל בעברית ל-צ אין כל כך דרך להביע בכתב. מדובר ב-D כבדה. בארמית השתנה העיצור והפך ל-ע. אל תשאלו אותי איך. דוגמאות: צלע בעברית – עלעא בארמית. ה-ע הראשונה מקבילה ל-צ שלנו, והשנייה היא ע' רגילה. זוכרים בהגדה של פסח את בארעא דמצרים? מדובר בארץ מצרים. צמד המילים ארעא-ארץ מדגים את המעתק הזה. בערבית, אגב, ארץ היא אַרְדְ, עם אותה ד כבדה. ובאנגלית – Earth . דומה מאוד.

הגענו לצ-3. פה אנחנו יוצאים למסע בזמן, מפני שמדובר בצורה קדומה מאוד שאני לא יודעת איך נהגתה, אבל זה היה כנראה דומה לעיצור ק. מקור אחד נמצא בשירת דבורה, בספר שופטים פרק  ה, פסוק כז. קצת אחרי "מים שאל חלב נתנה" המוּכר מסופר איך הרגה יעל את סיסרא ביתד: "והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו". מה זה מחקה ראשו? האם נטלה יעל מחק ומחקה את קווי המתאר של הראש של סיסרא? לא. המילה מחקה זהה ל"מחצה". מדובר באותה מילה ממש, פעם אחת עם העיצור צ' של ימינו ופעם אחת בצורה הקדומה הזו. התנ"ך עצמו עתיק יומין ומכיל מילים קדומות. אבל בשירה משתמשים בשפה מליצית ובמילים נדירות ועתיקות עוד יותר. הצורה מחקה כה נדירה שזה המקום היחיד בכל התנ"ך שהיא מופיעה בו.

על המילה השנייה שקיימת בה אותה צ3 כבר דיברנו בפוסט הזה, למרבה הבלבול. מדובר במילה ארץ. בארמית יש שתי צורות למילה ארץ: ארעא וארקא. הצורה ארקא קדומה יותר, ובכל מקרה, בעברית שתי המילים הפכו למילה אחת: ארץ. אבל יש לנו מילה שמשמרת את הצורה ארקא ועליה אספר לכם בחודש הבא. סתם, לא. רק בדקתי שאתם עוד כאן. אני מתכוונת למילה הארקה. הארקה פירושה חיבור מכשיר חשמלי לאדמה כאמצעי בטיחות למניעת התחשמלות. המילה נלקחה מהשורש א.ר.ק שפירושו ארץ. חיבור לארץ, לאדמה, שווה הארקה. אותו היגיון עבר לאנגלית. הארקה מתורגמת כ-Grounding, Earth connection למי שמשום מה מפקפק בקיום הקשר.