אם הייתי יודעת מה יקרה אחרי שאכתוב פה על ההתפקדות שלי למפלגת העבודה הייתי משקיעה קצת יותר וכותבת עוד כמה דברים נחמדים על שלי יחימוביץ'. אם לא הייתי מפנה למאמר המאוד מעניין "קום התנערה מעמד הביניים" או לקטע היוטיוב מתוך דיוני ועדת הפנים על עיצומי הכבאים, קטע מספטמבר 2009 שבו מנבאת יחימוביץ' שריפה ענקית שמערך הכבאות לא יוכל להשתלט עליה, לפחות הייתי מספרת לכם שיחימוביץ' היא חובבת באפי, וכבר היו לה בבלוג הזה עוד שני קולות. אבל לא ידעתי מה יקרה וחשבתי שאני כותבת לקומץ קוראיי. אפילו לא הקדשתי לשלי פוסט שלם. דחקתי אותה בין חגיגות הבלוגולדת לחגיגות פורים.
מה שקרה זה שהמתנדבים החרוצים של שלי סורקים את הרשת בחיפוש אחר אזכורים עליה, והם נתקלו בקטע שלי ופרסמו אותו בדף הראשי באתר של שלי יחימוביץ'. או מיי גוד. יש לי שם 63 לייקים. אז הנה יש לכם עוד סיבה לתמוך בשלי. לא רק שתבחרו באדם ישר, אמין וערכי. גם תוכלו לכתוב פוסט (או מכתב, אם אין לכם בלוג) על הסיבה שהניעה אתכם להתפקד, לשלוח אל [email protected] והסיפור שלכם יתפרסם באתר וייתן השראה לאחרים.
וכדי שלא תחששו שהפכתי פתאום את עורי ונעשיתי פעילה פוליטית מעיקה שמעכשיו רק תנדנד לכם להתפקד לשלי, הנה אני חוזרת להיות רדודה כהרגלי. לפני כמה ימים הייתי בסופר השכונתי כדי לקנות כמה מצרכי יסוד, וכשהגעתי לשלם לא האמנתי למראה עיניי. החשבון הסתכם במאה שקלים עגולים בדיוק! אתם יודעים מה זה בשביל אדם כמוני, שמטפח אובסס למספרים עגולים? האם תוכלו לדמיין את האושר וההתרגשות שאחזו בי?
כינוי:
אנג'י
בבלוג זה
בכל הבלוגים
