החיים זה לא פיקניק

בלי להמעיט בחומרת הבעיות שיש ברפורמה בתחבורה הציבורית ובלי להתעלם מכל אלה שצריכים עכשיו ללכת עוד עשר דקות לתחנה או לנסוע בשלושה קווים במקום באחד ובאופן כללי לשלם יותר על נסיעה לאותו יעד, אני חייבת להגיד שכואב לי על מתכנני הרפורמה. אנשים ישבו והפיקו מערכת תחבורה לכל גוש דן. במשך עשר שנים הם ישבו ותכננו והגו, חשבו וחישבו. לקראת היישום הפיקו כמות עצומה חוברות הסברה, עדכנו באינטרנט, שלחו דיילים (תיכוניסטים בחופש שלא יודעים מהחיים שלהם, אבל ניחא) שיעזרו לנוסעים להתמצא. אי אפשר להגיד שלא השתדלו במשרד התחבורה, והתוצאה היא דלי מים קר על הראש, ביקורות קוטלות בכל מקום, טוקבקים מתלהמים והמון נוסעים נרגזים. לכן אני רוצה להביא כאן את זווית הראייה הצרה, החלקית והזמנית שלי, כי בינתיים אני דווקא די מבסוטה מהרפורמה.

כשראיתי בפעם הראשונה את מבוך הקווים בחוברת החדשה נתקפתי סחרחורת וייאוש. לא הבנתי כלום, לא הבנתי איך לחפש קו ואיך לתכנן נסיעה. עקב כך הודעתי חגיגית לחברתי מ' שגרה ברמת גן שיותר אני לא מגיעה אליה, פשוט כי אין לי מושג איך. עד הרפורמה ידעתי איך להתנייד ברחבי גוש דן. למשל, ניקח כנקודת מוצא את מקום העבודה שלי בסביבות קניון עזריאלי וכנקודת יעד את הבית של מ' ברמת גן. בהתבסס על החוק ההנדסי הידוע שדרך שתי נקודות עובר רק קו אחד, מעבירים אלכסון ומגלים שמדובר בקו 60. קל ופשוט. אבל עכשיו עם הרפורמה יש גם קו 60 וגם 160, ולשניהם יש גזע וענפים שמתפצלים, וכמו טרזן צריך לדלג ביניהם.

עשיתי ניסיון. הלכתי לתחנה כדי לנסוע בקו 60 עד הפיצול של הגזע. משם נאמר לי שזו הליכה של כרבע שעה ברגל ושאין טעם שאעמוד ואמתין לאוטובוס נוסף. רפורמה או לא רפורמה, יש דברים שלא משתנים, ושוב מצאתי את עצמי תולה עיניים כלות בקו 60 העוזב את התחנה בעוד אני מנסה לשווא למהר אליו. עמדתי וחיכיתי לאוטובוס הבא, שאמור היה להגיע כעבור כרבע שעה. ואז, כעבור כחמש דקות, הגיע לו קו 160. שכחתי לגמרי ששני הקווים מתחילים באותו מסלול. עליתי ל-160 שהיה ריק למדי (ה-60 תמיד עמוס) וכעבור 20 דקות הוריד אותי האוטובוס במרחק דקתיים הליכה מיעדי.

אז מה היה לנו? 1) שני קווים שיוצאים לאותו יעד במקום אחד. 2) למרבה הפלא, שני הקווים לא יצאו מהתחנה המרכזית באותה שעה, אלא בהפרש של 5-7 דקות זה מזה, מה שצמצם מאוד את משך ההמתנה בתחנה. הרי אין דבר יותר מבאס מלחכות 20 דקות ואז לראות שני אוטובוסים מגיעים יחד. 3) מסלול הקו השתנה, ובמקום לנסוע בארלוזורוב הפקוק הוא נוסע מגבעתיים, בנתיב שלפחות אתמול היה די פנוי. זה קיצר בערך בשליש את משך הנסיעה. 4) קו 60 תמיד עמוס. את 160 אנשים כנראה עוד לא מכירים, אז היו הרבה מקומות ישיבה.

אז כן, יש המון בעיות. אבל מותר לקוות שבכמה קווים המצב דווקא ישתפר. יפה לי אופטימי?