החיים זה לא פיקניק

ברכות לשלי יחימוביץ'. עשית את זה. גברת על הגברים ונבחרת לראשות מפלגת העבודה במסע בחירות נקי שלא זכור כמוהו. לא נגררת להתקפות אישיות, לא הסכמת לומר למה מתמודדים אחרים פחות טובים. התמקדת רק בנקודות החוזק שלך, בהשקפת עולמך ובפעילותך הפרלמנטרית. אני מודה. בימים האחרונים לא חשבתי שתצליחי. לא חשבתי שתצליחי לגבור על קבלני הקולות. אני שמחה שהתבדיתי.

המוני הפעילים הצעירים והנלהבים שהזרימו דם חדש למפלגת העבודה והעירו אותה מתרדמתה, ואני מרשה לעצמי לכלול גם אותי ביניהם אפילו שאני כבר לא סטודנטית בת 24, הם מראה משמח ומעודד. בן קיץ הפכה מפלגת העבודה ממוסד זקן ונטול דרך להתגלמות הרוח החדשה שנושבת בעם: הדרישה לצדק חברתי.

לפני שבעה חודשים, ב-11 בפברואר, כתבה שלי את המאמר "קומה התנערה מעמד הביניים". בכותרת המשנה היא כתבה: "שבוי בתודעה משובשת, מתקשה מעמד הביניים, המעמד החשוב והתורם ביותר במדינה, להבין את מצבו, ונאחז בקלישאות שמביאות עליו את כליונו". הקיץ האחרון היה קיץ של התעוררות והתפכחות, ואין מתאימה מיחימוביץ' לרתום את הקולות החדשים ולנתב אותם לקראת סדר חברתי אחר וצודק יותר.

הרבה עבודה מצפה לך, שלי. אז שיהיה בהצלחה. ובבקשה, תחליפי כבר את החולצה השחורה.  אני לא מסוגלת לראות אותה יותר.