החיים זה לא פיקניק

אני לא מצליחה להבין למה דחו את שעת השידור של האח הגדול ביום שלישי מתשע לתשע וחצי. קראתי שזה בגלל תכנים שאינם ראויים לעיניהם של ילדים, אבל אם כך, למה ביום ראשון התוכנית עדיין משודרת בתשע? בכל מקרה, דומה כי המרוויחה הגדולה מהמהלך היא התוכנית "עובדה", שזכתה אתמול ל-31.6 אחוז רייטינג. שלא כהרגלי גם אני הייתי אתמול אחוזת צפייה בעובדה בגלל הפרומואים שהבטיחו חשיפה לאופן שבו הכנסת שלנו מתנהלת.

אז למקרה שגם אתם כמוני, לא ידעתם, מתברר שלא כל הצעות החוק הן פרי מחשבה ותכנון של הח"כים. קורה לפעמים שלחברה מסחרית יש אינטרס שיעבור חוק כלשהו, כי הדבר יקדם את האינטרסים הכלכליים שלה. לשם כך היא שוכרת לוביסט, והלוביסט יוצר קשר עם חברי כנסת רלוונטיים ומשכנע אותם לתמוך בהצעת חוק כלשהי. חברי הכנסת אפילו לא תמיד יודעים מי מושך בחוטים של הלוביסט ומאיזו סיבה. הם בטוחים שזה היה הרעיון שלהם בכלל ושהם עשו שירות לציבור. התוצאה היא שהחוק עובר, הלוביסט מקבל תשלום מכובד על מאמציו, החברה המסחרית מרוויחה, וכולנו ממשיכים לחיות במטריקס.

תחקירנית של עובדה נרשמה לבית ספר ללוביסטים וצילמה את השיעורים שקיבלה. הוצגו בתוכנית שלוש דוגמאות: חוק האפודים הזוהרים, החיסון נגד סרטן צוואר הרחם ומרכז המידע והמחקר של הכנסת. כך למדתי שהחובה שבכל רכב יהיה אפוד זוהר לא נולדה מתוך דאגה לחיי אדם אלא כי חברה שמייצרת את האפודים האלה נתקעה עם מלאי גדול שרצתה להיפטר ממנו. היא שכרה את משרד הלוביסטים האמור ושם הגו את הרעיון המופלא לחייב בחוק את כל הנהגים לקנות אפוד זוהר, וכך ליצור ביקוש למוצר. כמובן שעל הדרך דאגו להכניס סעיף של תקנים ככה שרק האפוד של החברה האמורה יוכל להיקנות, ולא של חברות אחרות.

העיקרון דומה במקרה של החיסון נגד סרטן צוואר הרחם. המטרה של פעולת הלוביסטים הייתה, במילותיו של המרצה השחצן בקורס, "שמה שיותר בנות היסטריות ילכו לקבל את החיסון". הסיפור של מרכז המידע והמחקר של הכנסת כל כך סבוך שלא לגמרי הבנתי מה עושים שם. מי שרוצה יכול לצפות בעצמו בכתבה.

"עובדה" שודרה בלי פרסומות וכך צפיתי בכל זה בעיניים קרועות לרווחה. מרוב הלם אפילו לא התרגזתי. עכשיו טוענים הלוביסטים שהדבר לא משקף את פעולתם המקצועית של כל הלוביסטים אלא מדובר במיעוט שנוהג כך. אולי הם צודקים. אולי באמת הטייקונים שמשלמים להם רק רוצים להיטיב עם עמישראל ולעשות איתו חסד. את הקול שלי ואת האמון שלי, על כל פנים, הם איבדו.