החיים זה לא פיקניק

לרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה יש מחלקה או מדור או אגף – אני לא מכירה את המבנה הארגוני שם -  של יועצות לשון.

חלק מעבודתן של יועצות אלה הוא לעבור על הטקסט של הפרסומות ולדאוג שהוא יהיה בעברית תקינה.

 יש כמה דברים שהן מקפידות עליהם באדיקות של מתאבד שיעי, ולא משנה כמה הם שוליים ולא רלוונטיים – למשל,

לא תתפסו קריין אומר עבור, רק בעבור  – ויש טעויות גסות שנובעות מאנגלוז השפה, ולכך הן לא מקדישות כל תשומת לב.

התוצאה היא שמשפטים מילוליים להחריד שאינם עברית משודרים בזמני צפיית שיא, ואחרי כמה מאות השמעות

הם פתאום נשמעים נכונים והגיוניים ושפתנו עושה עוד צעד לעבר האנגלית.

בקטע זה אדגים חמש טעויות שמעלות לי את לחץ הדם. 

אולי בעוד מאה שנים ארכיאולוגים של השפה העברית יראו בזה מסמך מכונן.

1. מרגיש

באחת הפרסומות לדגני בוקר מסוג כלשהו מתמוגגת הקריינית: זה מרגיש נפלא לשמור על הגזרה.

צמד המילים "זה מרגיש" הוא פשוט תרגום הברה להברה שלIt feels great to...   

באנגלית מקובל להתחיל ככה משפטים. בעברית לא. אילו שאלו אותי הייתי מתקנת להם ואומרת: כמה נפלא לשמור על הגזרה.

בכלל רווח מאוד בכל מיני הקשרים להשתמש ב"מרגיש" ואני מצטמררת כל פעם מחדש.

דוגמאות? בבקשה. באדיבות הטלנובלה הקרובה למקום מגוריכם.

זה לא הרגיש לי נכון/ זה מרגיש כמו בגידה/  החדר הזה מרגיש לי כמו מחסן.

חפצים דוממים לא יכולים להרגיש, רק בני אדם.

ולכן, במקום "זה לא הרגיש לי נכון" אפשר בקלות לומר: "הרגשתי שזה לא נכון", "הרגשתי שמשהו לא בסדר".

במקום " זה מרגיש כמו בגידה" אפשר לומר "הרגשתי שבגדו בי" או "התחושה הייתה של בגידה" או "זו הייתה ממש בגידה".

ובמקום "החדר הזה מרגיש לי כמו מחסן" אפשר לומר "החדר הזה נראה כמו מחסן" או "נותן תחושה של מחסן"

או "כשנכנסים לחדר הזה מרגישים שהגענו למחסן".

כשהייתי ילדה לימדו אותי רגע ודודלי ש"אפשר לומר אותו דבר בכל מיני מילים".

נראה שהיום שכחו זאת ויש חיבה מוזרה להיצמד לתבניות לשון קבועות, ואמריקאיות דווקא.

2. מי?

לאחרונה מככבת כריסטינה אפלגייט בקומדיה חדשה ושמה Samantha who?.

חיכיתי במתח לראות  איזה שם יצירתי תקבל הסדרה בשפת הקודש ולא התאכזבתי.

מתוך שיקולים שאין לי הסבר אחר להם מלבד בורות  הסדרה נקראת "סמנתה מי".  העברית והאנגלית הן הפוכות.

בעברית אומרים ילד גדול (שם עצם לפני שם תואר) ובאנגלית ההפך (גדול ילד – big boy) קודם תואר ואז השם.

התרגום מילה במילה ל"סמנתה מי" מעיד על אי ידיעת השפה האנגלית או העברית ועל אפס מודעות.

תרגום נכון יכול להיות איזו סמנתה? או מי זו סמנתה? כך שואלים שאלה בעברית. קודם מילת השאלה ואז כל השאר.

אלא שבארץ לאיש לא אכפת מעברית גרועה והמבנה האנגלי הזה כבר תפס תאוצה והתפשט

לא מזמן ראיתי את הכותרת הזו:

אני יכולה רק לשער שבקרוב נראה יותר ויותר יצירות מסוג זה והן ייכנסו גם לסלון שלנו במסגרת שיחות

שיכתבו תסריטאים שישאפו להישמע עדכניים.

3. בקליפת אגוז.

בכל פעם שאני שומעת את אמנון אברמוביץ' אומר בקליפת אגוז אני נאנקת בייסורים.

באנגלית הביטוי in a nut shell פירושו בקיצור, בתמצית. אבל בעברית אין ניב כזה. בעברית אומרים בקצרה, בכמה מילים.

לקחת ניב ולתרגם אותו מילה במילה זו טעות של מתרגמים מתחילים שעוד לא למדו שיש לתרגם את המהות והמשמעות ולא את המילים.

אולי אברמוביץ' חושב שבכך הוא מפגין ידענות ותחכום, בעיניי זו פשוט יומרנות ואי ידיעת השפה.

4. כוס תה

עוד ביטוי, שיש לי תחושה שמקורו בריטי, בגלל התה, אבל אני באמת לא יודעת.

לענייננו: not my cup of tea  פירושו משהו שאינו לטעמי, אינו חביב עליי.

כמו במקרה הקודם, אני לא רואה שום סיבה לתרגם מילולית ולהגיד על משהו שהוא לא כוס התה שלי 

כשיש בעברית מספיק דרכים להגיד אותו דבר.

5. אל!

באחד הפרומואים ל"שיר שלנו", נדמה לי לעונה הרביעית, אמרו שם שיהיה כל כך מותח שלא נוכל לא לצפות.

ואז אחת הדמויות אמרה: אז אל.

חיכיתי שתמשיך את המשפט אבל זה לא קרה. הפרומו נגמר. חשבתי שאולי היתה תקלה.

חיכיתי לראות שוב את  הפרומו הזה  ושוב אמרו: אז אל.

אל מה? התרגזתי. אחרי אל צריך לבוא איזה פועל. "אל תרוץ לכביש" "אל תכה את אחותך, היא קטנה, קטנה ממך".

ואז הבנתי שבמסגרת התרגום המילולי ואימוץ התחביר הזר לקחו גאוני הפרומו את don't ותרגמוהו ל"אל".  מילה תמורת מילה.

שוב, באנגלית זה נכון. בעברית טעות גסה.