החיים זה לא פיקניק

חלק א': ההחזרה

איזה קתרזיס, איזה זיכוך. המתמודדת שאכלה מרורים זכתה סוף סוף לרגע של נחת.
כשחזיתי בצליל מוכתרת כמעפילה הרביעית לגמר נזכרתי בשמעון פרס.
אמנם אין מה להשוות בין תחרות דוגמניות זניחה לפועלו המרשים ורב העשייה של האיש, אבל בכל זאת מצאתי בין השניים דמיון:
שניהם למודי חבטות וכישלונות שאחרי הרבה השפלות סוף סוף נעשה איתם צדק והם זכו לטעום הצלחה.
בנוסף, לצליל היה סבא דרוזי ולפרס - אמא ערבייה, לכאורה. ולבסוף, שניהם ניצלו ברגע האחרון מסיבוב שני.

אבל לפני הניצחון המדהים הזה צליל הייתה צריכה לקבל את מנת הייסורים שלה.

מערכה ראשונה:

התוכנית נפתחת במפגש בין כל המודחות. בזו אחר זו הן נכנסו ופגשו את המתחרות האחרות.
אף חיוך מזויף או חיבוק מאולץ לא הצליח לטשטש את העובדה שרובן די שונאות אחת את השנייה.
עם זאת, כשצליל נכנסה, זה היה טו מאץ'. ואף אחת (חוץ מאנסטסיה ואלינה) לא הצליחה לגייס מספיק צביעות כדי להעמיד פנים שהיא שמחה לראות אותה.

 המפגש הזה היה מאוד לא מעניין למעט שלושה דברים:

1. כשקארין נכנסה היא נראתה כאילו המחשוף לובש אותה.

2. שיר וקארין השיקו כוסות וקארין הכריזה שזו שמפניה, אבל לפי הצבע האדום אני חושדת שזה היה דווקא יין אדום.

3. שיר, שהודחה ראשונה, מצאה לנכון לפקפק בכישורי המלהקים לתוכנית ואמרה שקטיה, שכזכור הגיעה לפיינל פור, בכלל לא הייתה צריכה להשתתף בתוכנית.
כנראה לזה מתכוונים כשאומרים שמי שלא יודע לעשות מלמד. ומי שלא יודע לעשות כלום – מעביר ביקורת.

לסיום התבקשו המודחות לכתוב שאלות לבנות האחרות – בעילום שם.

ואז נכנסה המלכה האם, והבנות הגיבו במחיאות כפיים מאופקות.

מערכה שנייה

בחלק השני של התוכנית נכנסו המודחות לגלית בשלשות כדי שגם מי שלא עשתה צבא תזכה לחוויה צה"לית, וכדי להיזכר ברגעי השפל שלהן.

לצליל המשיכו לשפוך מלח על הפצעים. גלית הזכירה והדגישה שאותה בעצם לא הדיחו השופטים אלא החברות, ואחר כך הראתה קטע שבו צליל
שוב עוברת לינץ' קבוצתי. קטיה סיכמה את הדיון והחמיאה: "אין לה גוף שמתאים לדוגמנות, אין לה גובה שמתאים לדוגמנות. אולי היא בחורה נחמדה,
שיראו אותה ברחוב ויגידו: נראית בסדר". אפילו לא פרגנה לה שיגידו ברחוב שהיא נראית טוב. רק בסדר. אבל העיקר שהיא הקפידה להדגיש שזה לא אישי.

גלית שאלה את צליל: את חושבת שאת מאיימת על שאר הבנות כאן? צליל ענתה: על חלק כן. היא לא אמרה שעל כולן ולא נקבה בשמות, אלא נשארה כללית,
וכמו בפתגם "על ראש הגנב בוער הכובע" פרצה קטיה בצחוק מלאכותי שלווה בהטיית ראש לאחור אשר חשפה סנטר כפול.
האם סנטר כפול הוא כן חלק מהדרישות שיש מדוגמנית? אתמהה. אחר כך החלו צליל וקטיה להתנצח ולהתווכח בטיעונים מעגליים אינסופיים.

מערכה שלישית:

אחרי הפגישות האישיות התאספו הבנות והגיע הזמן לענות על השאלות הנוקבות שנכתבו בתחילת התוכנית. השאלה הראשונה הופנתה כמובן לצליל.
אני במקום ההפקה הייתי עוברת על השאלות מראש ומוציאה החוצה שאלות פוגעות וחסרות טעם שאין בהן שאלה אלא הטחת עלבון (ואז לא היו נשארות שאלות.
זו כנראה הסיבה שלא עשו את זה). אבל אני לא חלק מההפקה וצליל נאלצה להתמודד עם חיצי רשעות קטלניים, קנטרניים ואכזריים. החץ בלב שהוסווה כשאלה היה:  "אמרת שהרב בארה"ב אמר לך שאת צריכה להגיד את כל מה שאת חושבת לעולם, כי יש לו הרבה מה לשמוע ממך. כעת נשאלת השאלה מי בעולם רוצה להקשיב לך וממתי דרוזים הולכים לרב".  לפי ההבעה על פניה של קארין ועצתה לצליל לא להתבייש במוצא שלה אני מניחה שהיא המחברת.
בשאלה זו היא הפגינה לא רק רוע לב, קטנוניות וגזענות, אלא גם בורות.  אם היה לה מוח או ידע כללי היא הייתה יודעת שיהודי הוא מי שאמו יהודייה
ושסב דרוזי לא הופך אדם לדרוזי, בדיוק כשם שמי שיש לו זוג עיניים, זוג אוזניים, אף, פה ו-46 כרומוזומים הוא לא תמיד בן אדם.

צליל הגיבה כמו שצריך כשלא נגררה לוויכוחים מיותרים ואמרה בשלווה שהיא לא מתכוונת לענות, אז אפשר לעבור הלאה.
השאלות הבאות היו פשוט אוסף מביש של עקיצות והעלבות ורובן יוחסו לצליל, השעירה לעזאזל.
אני התמלאתי שאט נפש מהתת רמה של השאלות ומההתנצחויות.

מערכה רביעית:

סוף סוף הגיע הסוף וכל 12 המופלאות בחרו מי תעלה לגמר (הגדול!) קולות 12 הבנות התפזרו על שבע מועמדות,
כך שאי אפשר להגיד שהייתה תמימות דעים והסכמה גורפת. אבל צליל הצליחה לקבל קולות מאנסטסיה ואלינה (שאיתן התחבקה בתחילת הפוסט)
ועוד קול ממש תמוה (שהרגיז את קארין. האם זו הייתה המטרה בעצם?) מלימור. את המסמר האחרון נעצה סשה והעניקה לצליל ניצחון מתוק ולנו קתרזיס מושלם.

בסיום התבשרנו שצפויה עוד מוחזרת: בחירת הקהל. בכך צומח הגמר לחמש בנות. אכן גדול.

אני לא כל כך מבינה את זה. כבר הייתה חמישייה, בשביל מה להדיח שתיים רק כדי להחזיר שתיים בתוכנית הבאה?
אם הצפייה ב"באפי" לימדה אותי משהו, הרי זה שמה שמת צריך להישאר מת. ועל אותו משקל, מי שהודחה צריכה להישאר בבית.

חלק ב: Chosen – נבחרת

התחלנו את העונה עם נבחרת של 18 פרחי דוגמנות. לאחר אינסוף משימות, תככים והדחות, יזע דם ודמעות נותרנו עם אחת, הנבחרת.

ברכות לבביות לאלה על בחירתה לתואר הריק מתוכן "הדוגמנית הבאה של ישראל" ועל תחילת מסעה לעבר השכחה.

הגמר נפתח גדול וגרנדיוזי. גלית בשמלת ערב החליפה הלצות בסגנון אירוויזיון עם השופטים. הפיינליסטיות בקעו מתוך כלובים בסרבלי טיסה והערב התחיל.

מרס טורקי:
בשלב ראשון הראו לנו סרטון שכאילו הפיקה חברת התיירות של טורקיה. שלוש הפיינליסטיות קיבלו נופש כדי להירגע מכל הלחץ וחרשו
על אתריה התיירותיים של טורקיה על שלל אטרקציותיה. הבנות נהנו ורק סשה עשתה פרצופים של סובלת והרגיזה את חברותיה.

אחרי הסרטון הגיע הזמן להחזיר לגמר את חביבת הקהל. התחרות הייתה בין ריטה לקארין. בדומה לאלה, גם אני נחרדתי למחשבה שקארין תחזור.
לא מתאים לי גמר עם תככנות וריבים עם צליל. היה לנו מזה מספיק כל העונה. למרבה המזל חזרה ריטה, שדווקא חביבה עליי כל עוד היא לא מדברת.

בונד. ג'יימס בונד:
חמש הסופיות פנו למשימה הראשונה: צילום פרסומת למשקפי שמש באווירת פיצוצים ויריות.
אהבתי את הקונספט: המתמודדות התחרותיות מנסות להרוג זו את זו. מי אמר שאין הומור בערוץ 10?

יריב הבמאי היה כל כך סבלני, נחמד, קשוב והלך לקראת הבנות שמיד התאהבתי בו.

כאילו זו לא משימת גמר, כאילו לא למדו כלום, הבנות הרשו לעצמן לעשות סצנות, להתפנק ולהתמקח עם הבמאי על אורך הסצנות.
סשה התנהגה כמו פרימדונה ונטלי הייתה מצוברחת. דווקא פה הייתה נחוצה גלית, שתנבח לעברן ותאפס אותן. הן עובדות אצל הבמאי, לא הוא אצלן.
אבל גלית הייתה במוד של סיום קורס ושפעה חביבות ופרגון, וגם השופטים לא הפסיקו להרעיף על המתמודדות מחמאות.
אפילו ספי הצליח להתאפק וולא אמר שום דבר עוקצני.

בובות:
המשימה הבאה הייתה צילום בעירום עם בובות. הבנות נדרשו לבוא טבולה ראסה, לשכוח כל מה שלמדו וללבוש הבעה ריקה בלבד.

כולן היו מאוד מקצועיות וסיפקו את הסחורה בלי לייבב יותר מדי ולעשות דרמות. קצת הצטערתי שקארין וקטיה לא שם.
סקרן אותי לראות אותן מחרבות גם את המשימה הזו מרוב מאמץ.
המסקנה העיקרית שלי מהמשימה היא שקארה זו תספורת ממש מכוערת שהייתה צריכה למות עם הפרעונים.

המשימה האחרונה הייתה תצוגת אופנה. אין הרבה מה להגיד עליה. הבנות לבשו שמלות והלכו על הבמה. לא קרה שום דבר מרעיש וגם אף ציץ לא הציץ.

לסיכום, היה פרק מאוד מתוקתק שכולו משימות ונטול תככים, ריבים, מזימות ומניפולציות עריכה, כיאה לגמר ממלכתי.