החיים זה לא פיקניק

הפוסט הקודם עסק בטעויות שמקורן בהשפעות האנגלית. הפעם טעויות על טהרת העברית.

כנסו, כנסו!

"בוא, כנס. מה אתה עומד בדלת?" "רוצים לדבר עם המתמודדים? כנסו לאתר שלנו!" "רוצים גם אתם לזכות? כנסו לאחד הסניפים שלנו..." "כנסו כנסו... אחד שיודע".

מה משותף לכל הדוגמאות שלעיל? בכולם מופיע הפועל כנסו. כה רווח נעשה השימוש בפועל הזה שאף אחד לא יודע שזו טעות. ובשביל זה אני כאן.
לצערי, אין לי דרך קלה או מצחיקה להסביר למה זו טעות, אז קבלו שיעור קצר בדקדוק: כנסו הוא טעות כי הצורה הנכונה והמלאה היא היכנסו.
אנחנו מחפשים פועל שהשורש שלו כ.נ.ס בבניין נפעל (כנסו לאתר עכשיו. הם אתמול נכנסו. זה נפעל) בציווי.
בבניין נפעל בציווי יש ה': היכנסו, הישמרו, היזהרו, היצמדו. בגלל הקושי שבהגיית הה"א נוטה הדובר לוותר עליה ולקצר את הפועל לכנסו בלבד.
הצורה כנסו, למי שמתעניין, היא ציווי של בניין פיעל, כמו סַפְּרוּ, דַּבְּרוּ,  חַיְּגוּ. הם כינסו ועידה, ובציווי כנסו. אבל לא זו הכוונה במשפטים שבדוגמה ולכן הם טעות.

לא מפריע לי שאנשים מדברים ואומרים כנסו, אבל מפריע לי שאנשים טועים בלי לדעת שהם טועים ועוד יותר מפריע לי לראות את זה כתוב.
למשל בטלוויזיה, "כנסו לאתר קשת". יש בטלוויזיה יועצים לשוניים. היוועצו בהם (עוד פועל בציווי בבניין נפעל).

אותיות אית"ן לאן

"מה אני יגיד לך? אין לי כבר כוח". "חכה חכה מה אני יעשה לך". גם סוג הטעות הזה מובן ומקובל בדיבור, אבל בלתי נסלח בכתב.

מה הבעיה בעצם? צורת העתיד נוצרת על ידי הוספת אחת מאותיות אית"ן לאותיות השורש, לכל גוף מתאימה אות אחרת.
לגוף ראשון, אני, מתאימה א'. לכן אני אגיד ואעשה והוא יגיד  ויעשה. בדיבור קצת קשה להגות את הא' (ככה קיבלנו מ"אחד" את חד-גדיא ורחוב חד-סטרי)
ואחרי צליל "אי"  של אני הכול בכלל מתחבר לנו ונוצר השיבוש "אני יגיד".  תגידו בקול אני אגיד ותרגישו כמה קל יותר להגות אני יגיד.
שוב, זה בסדר לדבר ככה, אבל לכתוב צריך נכון, שכן האוזן סלחנית יותר מהעין.

זכר ונקבה ברא אותם

יש שפות שבהן לחפצים אין מין דקדוקי. באנגלית, למשל, הכול it. והחיים קלים. בשפה כמו עברית שבה לחפצים יש מין דקדוקי הדובר צריך להחזיק במוחו
מאגר של כל שמות העצם והמין שלהם, שכן המין נקבע שרירותית ובלי היגיון (רוצים הוכחה? אותו שם עצם יכול להיות בעברית במין אחד ובצרפתית במין השני).
עם רוב המילים אנחנו מסתדרים, אבל יש רשימה שלמה של שמות עצם שרוב אנשים טועים בהם בעקביות.
כשירות לציבור החלטתי לרכז כאן את השמות הבעייתיים ביותר לפי סדר הא"ב.

אופניים – זכר.

את (חפירה) – זכר.

בוהן – לפי אבן שושן גם וגם.

גרביים – זכר.
דופן – גם וגם.

דיו – גם וגם.

חניכיים –  היה זכר. כרגע נקבה על פי החלטת האקדמיה.

ירכיים – נקבה.

יתד – זכר.

מגפיים – זכר.
מותניים – זכר.

מחבת – נקבה.

מכנסיים – זכר.

משקפיים – זכר.

מעיים – זכר.

סכין – גם וגם.

עט – זכר.

פנים – גם וגם.

צומת – זכר.
רגשות – זכר.

שוקיים – נקבה.

וכמה קטנות לסיום

תינוק ותינוקת בריבוי הם תינוקות ולא תינוקים.

ביצה אחת, הרבה ביצים, ולא בֵּיצות.

לדג הטעים ששוחה נגד הזרם ונקרא גם אלתית קוראים סלמון ולא סלומון.