החיים זה לא פיקניק

ושוב הקרקסים באים/ שוב יש מופעים בעיר

אנשים שוב מזדהים/ הכי קרוב לאלוהים

אחרת אתה מת / שלמה ארצי

בעונה השישית של כוכב נולד הכול מתוקתק ומהוקצע. כל אחד יודע את מקומו ואת תפקידו.
כמה כבר אפשר לחדש בעונה שישית, כשהראשוניות פגה והרעננות כמשה?

וכך שוב הגיעו אלפי מועמדים וחיכו שעות בתור. שוב קיבלנו מתמודדים שמלאים בפאתוס, אבל חסרים גרם של מודעות עצמית.

שוב באים אנשים מבוגרים שאין להם סיכוי לעבור שלב ועושים מעצמם צחוק. 
שוב יש מתמודדים הזויים ששרים בפלצט ומזייפים עד שאי אפשר לזהות מה הם שרים.

השופטים שוב יושבים ועושים פרצופים המומים/מזועזעים/ משתוממים/ מתפלאים/ נחרדים.

שוב ניתן יותר מדי זמן מסך למתמודדים גרועים ולא מעניינים על חשבון כאלה שעברו לשלב הבא.

מה בכל זאת השתנה?

שופטת חדשה, דפנה לוסטיג, הצטרפה לפאנל הוותיק והעייף והיא מפיחה בו חיים. בינתיים אני מחבבת אותה. היא עוקצנית, שנונה וישירה ובינתיים
אינה אוחזת בגימיקים, לא מתעקשת להמציא ביטויים חדשים בעברית ואינה חוזרת על עצמה. כמה זמן זה יחזיק מעמד? ימים יגידו.

בשתי התוכניות הראשונות נפקד מקומו של שיר האודישנים המסורתי שהמתמודדים נאלצים לשנן ולשיר כחלק מהאודישן. האם הוא עד כדי כך גרוע?

צביקה פיק בקושי מורגש. לטיול הגמלים הוא לא יצא וגם באולפן תרומתו דלה. האם שומרים אותו ואת הבדיחות על החולצות שלו לשלב הנבחרת? ימים יגידו.

אהבתי:

את ביצוע הא-קפלה.

את הסרט האילם שעשו למתמודד המנשק.

את בניית המתח אצל המתמודד שהגיע עם אביו כמאמן אישי. כל כך הרבה עצות נתן האב שאי אפשר היה שלא לצפות שהזמיר יסלסל בקולו.
דבר לא הכין אותי למגה-זיוף. וכשעל רקע השירה נשמעו הוראות האב זה היה פשוט מצחיק, עם כל סלידתי מהבדיחות על חשבונם של אנשים נטולי מודעות.

לא אהבתי:

את הטיולים בחוצות הארץ לתור אחר מתמודדים. זה נמתח ומשעמם. מי שלא יכול להגיע לאודישנים שיחכה לשנה הבאה.

את הניסיון השקוף של ההפקה ליצור סיפור אנושי מרגש ולהביא מול המצלמה את אחיו  הלוקה בתסמונת דאון של אחד המתמודדים.
פעם חשבתי שהשיא הוא הבעיות הדנטליות של חנה גור. כנראה בעונה שש צריך יותר לרגש והשיניים לא מספיק צהובות.
צריך להעלות את הרף עם תסמונת דאון.  לא יודעת מה איתכם, אבל אני לא אוהבת שלוחצים לי בכוח על בלוטות הרגש.

 ושתי תהיות לסיום:

למה לכל הרוחות צריך לשים כתוביות של מילים באנגלית באותיות עבריות?

אני מתכוונת לשיר לייט א קנדוס, כמובן. כזה מצבור של כתוביות לא קריאות שנראות רע על המסך מזמן לא ראיתי.

האם הלהיט הפמיניסטי "סעי, סעי ,סעי על הפונטו" יחזור וירדוף אותנו בשירת ציבור של חבר השופטים?