החיים זה לא פיקניק

חגיגות שלושת החודשים שלי מאתמול קצת נהרסו לי בגלל רצח עורך הדין.
רציתי לכתוב פוסט שמסכם את פועלי ושגדולי האומה יברכו אותי, דאלי יביא זיקוקים, כאלה דברים.
אבל אז נראה לי יותר נכון לעסוק בנושא החברתי מאשר בחגיגותיי הפרטיות.
ישבתי והתלבטתי מה לכתוב ואיך לכתוב ואיך לנסח וזה הכניס אותי למצב רוח כבד.
כדי לפצות על כך הנה קטע באווירה קלילה שהוא חלק מפינה חדשה, פינת הביזאר,
שאני מקווה שיהיה לה המשך.
***

עוד דבר שחידשתי: הוספתי חלון תגובות. אתן לו הזדמנות בשלושת החודשים הבאים
אלא אם כן יימאס לי קודם.
***
הנה הקטע שמראה פעם נוספת שאין גבול לאהבה...

באדיבות היומון 24 דקות מבית ידיעות אחרונות שמספק לי בכל נסיעה ברכבת דקות ארוכות של הנאה.