החיים זה לא פיקניק

לפני כעשרה ימים עלתה בארה"ב העונה ה-15 והאחרונה בהחלט של סדרת הדרמה הרפואית אי-אר. הרבה לפני האוס, האנטומיה של גריי,
סקרבס ואפילו שיקגו הופ הנעימו את ערבינו הרופאים והמתמחים של בית החולים הכללי אשר בשיקגו. בארץ דומה שהסדרה נפלה בין הכיסאות.
פעם היא שודרה בערוץ 3, אחר כך עברה לערוץ 10 שכמיטב המסורת דאג לא לשדר לה פרומואים, להחביא אותה היטב בלוח השידורים ואף להזיז את מועד השידור מפעם לפעם כדי לבדוק את נחישותם של הצופים. בהמשך שידרו בהולמרק מדי יום עונות ישנות של הסדרה, והגיעו עד עונה  12. בשעתו ישבתי וצפיתי ברצף בכל העונות (גיליתי את הסדרה רק בעונתה החמישית כמדומני), אך ככל שהתקדמו העונות החלו לעבור שנים עד שפרקים חדשים הגיעו ארצה.  מי זוכר איך נגמרה עונה 10 כשעונה 11 עולה שלוש שנים אחריה?
בניגוד ל"האוס", שמבוססת על אישיותו של רופא אחד כמאור הגדול בעוד השאר חגים סביבו, באי-אר יש המון דמויות וכל אחת זוכה לטיפול וליחס.
אף רופא לא נשאר בתפקיד של נציב. היוצרים הקפידו על גיוון גזעי וכך יש לנו כמה וכמה רופאים שחורים ולא רק שחור מחמד אחד, וכן רופא קרואטי, רופאה בריטית, רופאה סינית ורופאה הודית, מה שמזמן רומנים חוצי תרבויות. ברופא הומוסקסואל אני לא זוכרת שנתקלתי, אבל רופאה לסבית יש ויש. בניגוד לסדרות שבהן מקום העבודה הוא רק רקע, באי-אר בית החולים הוא העיקר, חדרי הניתוח נראים ריאליסטיים והדם נשפך, נוזל, ניגר נשאב, מוערה ומוזרם כמים. יועצים רפואיים עמלו קשות כדי למצוא כל מיני מחלות נדירות שהרופאים יתקשו לאבחן, אך סיפקו גם הרבה מחלות רגילות וניתוחים שגרתיים כדי לדמות יום רגיל בחדר מיון. מפעם לפעם, כדי להגביר את זרימת האדרנלין, ארגנו התסריטאים קטסטרופה בקנה מידה גדול
כמו שריפה בבניין, תאונת שרשרת או פיצוץ, כדי להגדיל את אחוזי הצפייה, כנראה בחודשים שבהם נמדד הרייטינג. אני עצמי תמיד העדפתי
את הפרקים הקטנים עם הסיפורים היומיומיים.  
מסוף עונה 11 לא נשאר אף שחקן מהצוות המקורי של הסדרה, אך כיוון שהמוקד של הסדרה הוא בסיפורים האנושיים ההנאה שבצפייה לא נפגמת. לדעתי, היה לסדרה רק כוכב אחד, ג'ורג' קלוני, ומיום שהוא נטש אף דמות לא קיבלה מעמד של דמות ראשית. תסתכלו בתמונה. מופיעים בה עשרה שחקנים. לעונה האחרונה הגיעו רק שניים. אלא שכמו שבקבוצות כדורסל, אף פעם לא מחליפים את כל השחקנים במכה. מישהו עוזב ואחר מצטרף. לאחר תקופה של חשדנות מתרגלים לדמות החדשה ובלי ששמים לב פתאום כל השחקנים המקוריים נעלמים, אבל האהבה לקבוצה נשארת.

אחת הדמויות האהובות עליי ביותר היא של ד"ר קרטר. הדמות שלו הופיעה למשך התקופה הארוכה ביותר, למן הפרק הראשון ועד סוף עונה 11. הכרתי אותו כמתמחה זוטר בשנה הראשונה, צעיר, נבוך וחסר ניסיון. ליוויתי אותו במאמציו להתחבב על ד"ר בנסון היבשושי בעל הבעת הפנים האחת בעת שהיה מתמחה בכירורגיה. ראיתי אותו מתמכר לכדורים ונגמל. אהבתי אותו גם כשהיה שחצן ומתלהב ועוד יותר כשהיה רגיש ומבין. עם השנים הוא עבר מתחתית השלולית לדרגה של רופא בכיר שמדריך מתמחים חדשים. לקראת הסוף הוא נהיה פעיל מדי לטעמי לטובת אפריקה ושם, בערבות, איבדתי אותו.  לרגל עליית העונה ה-15 והאחרונה נראה לי שהגיע הזמן להעלות ארצה את עונות 13 ו-14.
יש איזה ערוץ שמוכן להרים את הכפפה הסטרילית ולעשות את זה?