לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים זה לא פיקניק


מלאכים לא נופלים מהשמים וחברים יש רק באגד

Avatarכינוי:  אנג'י

בת: 16



מצב רוח כרגע:


הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תנור רפאים


הגענו לפוסט השלישי בטרילוגיית הדברים שלא עובדים אצלי בדירה, כי כפי שהעירו לי בתגובות לפוסט הקודם, דברים כאלה באים בשלשות, וזה אכן כך.

הפעם נעסוק בתנור האפייה שלי. מדובר בתנור שקניתי מהדיירת שגרה פה לפניי עם עוד כל מיני מכשירים שהייתי צריכה והיא רצתה למכור. היא נפטרה מציוד שלא רצתה ואני זכיתי בפריטים חדשים למדי במחיר של יד שנייה. רק מה? לדברים חדשים צריך להתרגל. למשל, מכונת הכביסה החדשה שקניתי לא מראה לי באיזה שלב היא נמצאת בעבודה וככה אין לי מושג כמה זמן עוד ייקח לכביסה להתכבס. בינתיים מדדתי לה זמנים ועכשיו אני יודעת בערך כמה זמן לוקחת חצי מכונה (חצי שעה!) וכמה מכונה מלאה (איזה שעה וחצי).

אבל התכנסנו בשביל התנור. מדובר בתנור בילט אין כסוף של איזו פירמה איטלקית. יש כפתור אחד שבו בוחרים טמפרטורה רצויה ועוד כפתור שבו בוחרים תוכנית אפייה. יש שם ציור של עוגה למשל, ואני תוהה אם זה מתאים רק לעוגות או גם, נניח, לפשטידות. בחרתי תוכנית אחת שהראתה גופי חימום למעלה ולמטה, כיוונתי חום ל-180 מעלות והכנסתי את הלזניה. התנור לא עשה כלום אז לחצתי על כל הכפתורים שיש בחזית שלו, והוא התעורר לחיים.

אחרי שהלזניה הייתה מוכנה סובבתי את מד הטמפרטורה חזרה ל-0 ואת בורר התוכניות למצב המוצא, והתנור המשיך לעבוד ולהזרים אוויר חם! נזכרתי שבהפעלה לחצתי על הכפתורים, אז שוב לחצתי עליהם. כלום. לחצתי עליהם מימין לשמאל, משמאל לימין, בדילוגים. לשווא. התנור שלי המשיך לעבוד בעודו כבוי! קריפי לגמרי. הבנתי שמכרו לי תנור זומבי עם אג'נדה משלו שלא משנה כמה כדורים אירה בו, הוא ימשיך ללכת ולהפיץ אוויר חם, אז רגע לפני שההיסטריה תשתלט עליי הוצאתי אותו מהחשמל, וסוף סוף הוא השתתק.

אחרי כמה ימים סיפרתי על זה להורים שלי, ואבא שלי ציין ביובש שזה תנור מודרני, והוא ממשיך להוציא אוויר כדי לקרר את התנור, וכשיתקרר מספיק הוא יכבה. ניסיתי את זה, ואכן התנור כבה מעצמו בשלב כלשהו. אני עדיין חושבת שזה מוזר וזומבי.

נכתב על ידי אנג'י , 18/8/2012 16:21   בקטגוריות 2012, תלאות היומיום  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנג'י ב-21/8/2012 06:44
 



מזל מאזניים


יש לי מאזני שקילה מושקעים ביותר. הם מהסוג הדיגיטלי שגם מראה כמה אחוז שומן יש בגוף. לאחרונה התחילו לנקר בי ספקות לגבי נכונות הנתונים שמד השומן מראה לי, אז ערכתי ניסוי. נשקלתי פעם אחת כרגיל, ובפעם השנייה כשאני אוחזת בכמה ספרים כבדים שמשקלם (מתברר) 6 ק"ג. כמו שחשדתי: מד השומן לא מחובר לא לעצמו, לא אליי ולא למציאות. הרי אם הוספתי משקל שאינו כולל שומן, אחוז השומן צריך לרדת, לא? במקום זה הוא עלה! כלומר, המד פשוט לוקח את המשקל, עושה את עצמו חושב ומציג נתון כלשהו. בקיצור, לא שווה להשקיע כסף במאזניים כאלה משוכללים. מספיק רגילים.


המכשירים בבית שלי מאכזבים אותי לאחרונה, שמתם לב? קודם מחמם המים ועכשיו המאזניים. מה הלאה? המיקרו שלי יחליט שלא בא לו להפשיר? המקרר לא יסכים שאכניס לתוכו עגבניות שרי? מכונת הכביסה תפצח במחול?

נכתב על ידי אנג'י , 14/8/2012 18:21   בקטגוריות 2012, הומור, תלאות היומיום  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנג'י ב-29/8/2012 11:01
 



תנו גז


בדירה שלי קיים מתקן לחימום מים על גז. מאוד שמחתי, כי יש בו יתרונות לא מבוטלים, ואחרי דוד שמש (שלצערי אין בבניין) זה נראה לי כמו הדבר הכי טוב הבא. מה שטוב בו הוא קודם כל שהמתקן יחסית קטן ולא תופס הרבה מקום, בניגוד לדוד של 150 ליטר שנמצא בדירה.  שנית, לא צריך לחמם דוד שלם כדי שיהיו מים חמים. המתקן מחמם כל פעם את המים שיוצאים מהצינור ומשתמשים בהם כרגע. אין מאגרים שצריך להכין מראש. זה גם חוסך זמן כי לא צריך להדליק דוד שעה לפני שרוצים להתקלח, וגם חסכוני כי משלמים רק על מה שצורכים, ולא על חימום של 150 ליטר. שלישית, מכירים את זה שלקראת סוף המקלחת המים נהיים פושרים וצריך לסיים מהר מהר לפני שיהיה קר? עם גז זה לא קורה. אף פעם לא נגמריםהמים החמים.

כל היתרונות האלה נהדרים בחורף. אבל עכשיו קיץ, וגיליתי לצערי שבקיץ חימום בגז הוא רחוק מאידיאלי. למתקן הגז יש בורר טמפרטורה, ושם אומרים כמה חמים רוצים את המים. בקיץ, מטבע הדברים רוצים מים פושרים ולא חמים. אז הורדתי את הטמפרטורה למינימום, שהוא 37 מעלות. אלא שגם זה חם לי מדי, אז אני מתחילה לסובב את הידית לכיוון המים הקרים. באמצע הדרך, כשהמים עדיין חמים לי מדי, המתקן של הגז נכבה. סברתי שמדובר בתקלה והזמנתי טכנאי. הטכנאי לא ידע מה לעשות ואז שלחו לי מומחה. המומחה בזבז לי המון מים והמון גז ובסוף הסביר לי שזו המגבלה של הגז. הוא לא יכול לחמם רק במעלה או שתיים כמו שאני רוצה. אם ההפרש בין טמפרטורת המים שנכנסים למכשיר נמוכה מדי בהשוואה למה שמוגדר לו הוא פשוט לא יפעל. אי אפשר לחמם מים לעוד שתי מעלות. המכשיר לא עד כדי כך רגיש.

אז למי שאוהב את המים שלו חמים גם בקיץ אין בעיה. אבל לי, שאוהבת מים שהם רק טיפה לא קרים, יש ויש. ולכן כבר כחודש וחצי אני מכוונת למים חמים, מורידה-מורידה-מורידה עד שהמכשיר נכבה, ואז מקבלת עוד כמה שניות של מים חמים ולאחריהם פושרים ולאחריהם קרים. ואני פשוט מתקלחת במים קרים. כל הקיץ. לא הכי נעים. בטח לא כשחופפים. הנה עוד סיבה שיש לי לחכות לחורף.

נכתב על ידי אנג'י , 11/8/2012 09:36   בקטגוריות 2012, תלאות היומיום  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנג'י ב-15/8/2012 19:44
 



232


232. זה מספר הקוראים שנכנסו לבלוג שלי בחודש יוני, אשר בו לראשונה מאז יום ייסוד הבלוג לא כתבתי ולו פסיק. מחמם את הלב, האמת. יש אנשים שהכסף עובד בשבילם. במקרה שלי הבלוג עובד בשבילי. הוא לא מניב הכנסות, אבל עובד.


אז מה קרה איתי כל הזמן הזה אתם שואלים? ובכן, קניתי דירה! ואז שיפצתי אותה. כלומר, לא אני במו ידיי. שילמתי לאחרים שיעשו בשבילי את העבודה הקשה, ואני הסתפקתי בלבחור אריחים וכדומה. השיפוץ ארך כמעט חודשיים ורוקן אותי מאנרגיות ומכל חסכונותיי. ספר שלם יכולתי לכתוב על חוויותיי מבעלי המקצוע השונים ומהתהליך. אבל כדי לכתוב צריך אנרגיה, ואין לי. אז תצטרכו להאמין לי או לשפץ בעצמכם ולחוות זאת מכלי ראשון.


לאחר שהסתיים השיפוץ בשעה טובה גיליתי שהסיפור לא נגמר פה. עכשיו צריך לעבור דירה, קרי לארוז ולפרוק ולסדר עוד מיליון דברים שלא ראיתי קודם. אבל בסוף גם השלב הזה נגמר, ועברתי דירה לעיר שונה אך לא רחוקה במיוחד מזו שגרתי בה עד כה.


אני עוד לא ממש מרגישה בבית, אבל מתאקלמת ומרוצה מאוד מהכול: מהדירה עצמה, מהקומה הגבוהה שאני גרה בה, מהנוף, מהבריזה אחר הצהריים, מהאוויר בערב, מהבניין, מהשכנים שעדיין לא עשו לי שום בעיות, מהארנונה הנמוכה יותר, מהשיפוץ שיצא מקסים ומהמיקום המעולה. לא יכולתי לבקש לי מקום נוח יותר למקם בו דירה. ברדיוס של 10 דקות הליכה יש לי הכול, אבל הכול.


הטרוניה היחידה שלי היא על הג'וקים. במשך שנים עשיתי הדברה כל אביב ונהניתי מקיץ שבו לא ראיתי אפילו בדל מחוש. גם בדירתי החדשה עשיתי הדברה, ומאז גוויות הפוכות לא מפסיקות לצוץ ברחבי הבית, כולל פעם אחת בחדר השינה שלי, שזו כבר עזות מצח. תחילה סגרתי את החלונות כדי שלא יגיעו אליי בתעופה. באופן קבוע הייתי מגלה בבוקר ג'וק מת במרפסת. שמתי על פתח הביוב דלי סיד חצי ריק שנשאר מהשיפוץ, והגוויות הפסיקו לצוץ שם. הבנתי שהמקור לחיות המתועבות הוא הביוב, והתחלתי לשים דברים ולחסום את כל פתחי הביוב בבית. במשך כשבוע נהניתי מבית נטול גוויות, אך הבוקר, יום שישי ה-13, לא ג'וק נטול רוח חיים אחד קידם את פניי, אלא שניים! את הראשון ראיתי בסלון והפטרתי אוף. השני חיכה ליד האמבטיה, ולמראהו פרצתי בקריאות אמא'לה מבוהלות וביבבות "די כבר" ו"לא רוצה".


מה אתם עושים עם ג'וקים במצב ז"ל? לי יש שתי דרכים להיפטר מהם. אם הם קרובים למרפסת אני דוחפת אותם עם המטאטא, ואז בעזרת יעה משגרת אותם למטה. בדקתי. הם לא נופלים למרפסת של שכן אחר אלא לגינה, ככה שזה מאוד אקולוגי. אם הם רחוקים מהמרפסת אני לוקחת את שואב האבק שלי, מפעילה ושואבת אותם פנימה. בחלומות הבלהה שלי הג'וקים המתים מחכים לאמצע הלילה ואז יוצאים בזה אחר זה דרך הצינור של שואב האבק ורוקדים הורה במרכז הסלון. לפנות בוקר הם חוזרים פנימה. אני מניחה שבסוף הקיץ השקית תתמלא ואז אצטרך לקנות שואב אבק חדש או לבקש ממישהו שיחליף לי שקית.


נשתמע מתישהו.

נכתב על ידי אנג'י , 13/7/2012 11:42   בקטגוריות 2012, תלאות היומיום  
57 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנג'י ב-27/7/2012 18:39
 




דפים:  
101,155
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , הומור וסאטירה , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)