לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים זה לא פיקניק


מלאכים לא נופלים מהשמים וחברים יש רק באגד

Avatarכינוי:  אנג'י

בת: 16



מצב רוח כרגע:


הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: 2012. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מאבקו האבוד של האזרח הקטן


החשד התעורר אצלו כבר שלושה רמזורים לפני הרחוב שמוליך אל ביתו. הוא האט את קצב הליכתו, וגם שני האנשים שחשד כי עוקבים אחריו האטו והחלו לגלות עניין פתאומי בחלונות הראווה. הוא נכנס למאפייה, קנה ארבעה בייגלס בעשרה שקלים והשתהה שם ככל יכולתו. אבל כשיצא והגניב מבט לאחור עדיין ראה אותם. משחרים לטרף. הוא. את המטרים האחרונים עד ביתו עשה כבר בחצי הליכה מהירה חצי ריצה. קצר נשימה עלה במדרגות אל דירתו שבקומה השלישית, שתי מדרגות בכל פעם, הצליח למרות ידיו הרועדות להכניס את המפתח לחור המנעול, פתח את הדלת, נעל אותה אחריו במפתח, הבריח את הבריח, הסתובב ונשען עליה בלב הולם ונשימה שורקת. הוא התכופף מעט, השעין את זרועותיו על ברכיו, הטה את ראשו למטה וניסה להסדיר את נשימתו. מהר. אין זמן. נדמה לו שהוא כבר שומע את טפיפות המגפיים במדרגות. או שאולי הוא מדמיין מרוב לחץ.


הוא מצליח להתנתק מהדלת שנשען עליה וממהר למרפסת המטבח. שם, בוהקת כעדות מרשיעה, ניצבת מכונת הכביסה שקיבל רק לפני שלושה שבועות מסבתו שנכנסה לבית אבות. הוא ממהר, פותח את דלתות ארון השירות, מנתק את מכונת הכביסה מהחיבור לחשמל ולמים ודוחף אותה לתוכו. מארגז הבגדים המלוכלכים הוא מוציא סדין מהוה, פורש אותו עליה ומציב באקראי עוד כמה חפצים: משפך להשקיית עציצים, מברג, קופסת כפפות חד-פעמיות. הם כבר כאן. דפיקות חזקות נשמעות בדלת. כאילו מישהו קצר רוח מאוד מכה עליה באגרוף. הוא סוגר את דלתות ארון השירות ופונה לפתוח את הדלת.


"מר כהן, אנחנו יודעים שאתה בבית. תפתח את הדלת, לטובתך."


"אני כבר בא," הוא קורא, ממהר אל הדלת ופותח אותה.


שני פקחים מתפרצים פנימה ומנופפים מול פניו בצו. "מר כהן, יש לנו חשד סביר להאמין שאתה מחזיק ברשותך מכונת כביסה שלא דיווחת עליה ולא שילמת עליה אגרה כחוק. זה צו שמאשר לנו לערוך חיפוש בדירה שלך."


"בבקשה, תיכנסו. אין לי שום מכונה. אני סטודנט תפרן. מכבס במכבסה השכונתית."


השניים נכנסים לדירה. אחד פונה לחדר האמבטיה, השני למרפסת הצמודה למטבח.


"פה הכול נקי," מכריז הפקח מחדר האמבטיה. הוא מצטרף אל חברו שבמרפסת. השניים מביטים בברז המיותם.


"רואים? אמרתי לכם. אין שום מכונה."


הפקח הגבוה מבין השניים מגרד בראשו. "רק רגע," אומר השני. "תראה, יש פה עקבות גרירה על הרצפה."


הוא מביט על העקבות עד המקום שבו הם מסתיימים: ארון השירות. הוא ניגש לארון, פותח אותו, משליך את המשפך וקופסת הכפפות לרצפה, תולש את הסדין ופולט קריאה קטנה של סיפוק. "תראו תראו מה יש לנו כאן. מכונת כביסה."


הפקח השני מוציא פנקס מכיסו, שולף עט וכותב כמה דברים. אחר כך הוא תולש את הדף ומושיט אותו לאזרח כהן המבוהל. "הנה, דרישה לתשלום אגרה על מכונת כביסה: 500 שקל. בתוספת דרישה לתשלום על שבע שנים קודמות, עוד 3,500 שקל, בתוספת הצמדה, ריבית, קנס אי דיווח על מכונת כביסה והפרעה לפקח במילוי תפקידו זה יוצא... 23,000 שקל."


"אבל אתם לא מבינים. המכונה אצלי רק שלושה שבועות. קיבלתי אותה מסבתא שלי. היא כבר שילמה את אגרת מכונת הכביסה השנה. לא ידעתי שגם אני צריך."


"אז עכשיו אתה יודע."


"אין לי כל כך הרבה כסף. אני סטודנט."


"היית צריך לחשוב על זה לפני שהצטיידת במכונת כביסה. יכולת להסתפק בפיילה בלי חיבורים לחשמל ובלי מנגנון לסיבוב בגדים, והיית פטור מתשלום."


"למה בכלל צריך לשלם אגרה על מכונת כביסה? קניתי אותה מכסף שחסכתי מעבודה אחרי ששילמתי עליו מס הכנסה. על המכונה מוטל מע"מ בסך 17 אחוז ומכס על יבוא. למה צריך לשלם בנוסף לזה עוד מס על שימוש במכונה?"


"התשלום הוא לא על השימוש. גם אם המכונה מקולקלת צריך לשלם עליה אגרה. התשלום הוא על עצם זה שיש בבעלותך מכשיר מתקדם כמו מכונת כביסה. זה החוק, מר כהן. אנחנו לא מנסחים אותו, אנחנו לא מצביעים עליו. אנחנו רק אוכפים אותו."


 "ואיך זה הוגן שמי שמרוויח מאה אלף שקל בחודש, גר באחוזה ומחזיק ארבע מכונות כביסה, אחת בכל חדר אמבטיה, משלם אותו סכום כמו מישהו שמרוויח שכר מינימום וגר בדירה מתקלפת עם שכר דירה שערורייתי?"


"תפנה את השאלה הזו למועצה לצדק חברתי. אה, סליחה. אין כזה דבר." הפקח מגחך לעצמו. "שיהיה לך יום טוב." השניים פותחים את דלת הכניסה, יוצאים מהדירה ומשאירים אותה פתוחה.


"פשוט נהדר..." ממלמל האזרח כהן. הוא סוגר לאט את הדלת, מתיישב על הרצפה כשהוא נשען עליה בגבו, מצמיד את ברכיו לחזה, מחבק אותן בזרועותיו ומתנדנד קדימה ואחורה בייאוש.


 


מופרך? דמיוני? לא הרבה יותר מזה.

נכתב על ידי אנג'י , 28/12/2012 09:23   בקטגוריות 2012, ביקורת  
89 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רון ב-19/6/2016 12:41
 



שיהיה במזל


יושב לו אדם בתהום הנשייה שלו, מדחיק את יום הולדתו, שוכח מהעולם ובטוח שהעולם שכח ממנו, ופתאום הוא מקבל צו 8. כלומר שרביט. אין מה לעשות. אם טליק קורא לדגל אני מתייצבת.

טליק ואני שייכים שנינו למזל עקרב, אחד המזלות שנחשבים ליותר קיצוניים ועוצמתיים. אתם מוזמנים לקרוא את מאפייני המזל אצלו. אני מזדהה שם עם סעיפים 1, 2, 6, 8, 9, 10 ו-13. אבל ברצינות, יש מישהו שקורא את הדברים האלה ולא מזדהה? האם זה לא מתאים לפחות מחצי מהאוכלוסייה?

לצורך השרביט אני רוצה להעלות לכאן קטע שאני מצאתי על מזל עקרב. הוא לא כתוב משהו, אבל הדהים אותי לגלות כמה טוב הוא מתאר אותי. ליתר ביטחון קראתי גם תיאור של מזלות אחרים, ולא מצאתי דמיון רב.

בני מזל עקרב מקרינים שלווה. הם בעלי שליטה עצמית ואופי מרוסן אשר מעניקים להם ארשת פנים קפואה שאינה מסגירה את הסערה הפנימית שמתחוללת בתוכם. הם בעלי אישיות חזקה ורבת עוצמה ואינם מכירים דרכי ביניים. הם קיצוניים ורואים את הדברים בשחור ולבן. הם נעים בין קיצוניות לקיצוניות: מצד אחד הם יכולים להשקיע את כל האנרגיות שלהם באהבה, בעזרה ובטיפול, בדיוק כשם שישקיעו מרץ בתכנון נקמה ובשנאה בלתי מתפשרת. הם אוהבים בעוצמה ושונאים בעוצמה. הם אינם שוכחים שום פגיעה רגשית או תחושה של עוול שנגרם להם, ובדרך כלל יחפשו הזדמנות מתאימה לנקום. כאשר יגמלו להם, הם לא ישכחו זאת לעולם. הם ישיבו ביד נדיבה לאדם שתמך בהם או למי שהם חפצים ביקרו. הם בעלי מזג סוער ולעולם לא נכנעים, מסוגלים להתמודד בהצלחה עם בעיות המצריכות עקשנות ואופי חזק. הם לא מתפשרים וחיים את חייהם על פי החוקים והתנאים שהם קבעו לעצמם. גם כשהם נתקלים בבעיה, קושי או חוסר הצלחה, הם ממשיכים בהתמדה במה שקבעו לעצמם מראש. הם יתמידו עד שיגיעו למטרתם. יש להם צורך חזק בפרטיות וחשאיות, הם נראים מסתוריים והם תעלומה לסביבה. הם אינם חושפים את רגשותיהם העמוקים ותשוקותיהם הנסתרות, אם הם מרגישים שמנסים לחדור להם לפרטיות הם יהפכו לחשדנים.

בני מזל עקרב הם סקרנים ובעלי אינטואיציה חזקה. הם אוהבים לדעת הכל על כולם. יש להם יכולת לחדור לעולמם של אחרים, הם מסוגלים לחשוף את המניעים והדחפים של מי שעומד מולם ולחדור לנשמתו. יש להם צורך חזק שיאהבו אותם. אנשים נמשכים אליהם כאל מגנט. בעוד שהם עצמם לא יגלו את סודותיהם, מדהים לגלות עד כמה האחרים מגלים להם את סודותיהם. הם מעניקים לסובבים אותם תחושת ביטחון והם חברים נאמנים. יש להם צורך חזק בשליטה, בצבירת כוח ובהשגת אתגרים. הם זקוקים לעניין ומטרה לנגד עיניהם, שאם לא, הם עלולים לתת ביטוי ליצר ההרס העצמי הטמון בהם. הם ישירים ויגידו את האמת, אין להם עניין לייפות את המצב או להתחנף. בני מזל עקרב הם חשדנים ופגיעים, ולא חושפים בקלות את רגשותיהם. הם זקוקים למרחב ולפרטיות ביחסים ומגיבים בחריפות אם הם מרגישים שחודרים להם למרחב. הם זקוקים לקשר יציב, אינטנסיבי, אינטימי ובעל עומק רגשי רב.


חוץ מזה השתתפתי אתמול לראשונה בחיי בבחירות לפריימריז (של מפלגת העבודה, למי שלא היה פה בשנה האחרונה). מתוך 12 המועמדים שבחרתי הגיעו ל-20 הראשונים שישה. לא רע. אם זה היה לוטו הייתי זוכה באיזה עשרים שקל, לא? ובנוסף התחלתי לא מזמן קורס קצר של שלושה חודשים בתסריטאות (ראו סעיף 6 אצל טליק), ככה שבעתיד הנראה לעין לא צפוי להיות לי יותר מדי זמן פנוי.

ולסיום, את מי אשרבט חזרה? את בובי, אימפרודנס וג'ני.

 סוף שבוע רגוע...

נכתב על ידי אנג'י , 30/11/2012 18:13   בקטגוריות 2012, חגים ומועדים  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תומר ב-31/12/2012 15:52
 



החוקים לצלם הברקים המתחיל


1. הברק תמיד יבזיק עשירית השנייה אחרי שהצמצם ייסגר, וזה לגמרי חסר חשיבות לכמה שניות מכוונים אותו.

2. כשתצליח לצלם תמונה בעוד המצלמה יציבה בידיך לא יקרה כלום.

3. אם תיכשל בשמירה על המצלמה יציבה תצליח לתפוס ברק ותתבאס מכל המריחות.

4. גם אם תספור בלב אחת-שתיים-שלוש בין הברקים לא תצליח לנבא מתי יבזיק הברק הבא.

5. ברק גדול וססגוני ייראה אחרי שתכבה את המצלמה במחשבה שזהו, לא יהיו יותר ברקים הערב.

6. אחרי הברק הגדול שפספסת כי המצלמה שלך הייתה כבויה לא יהיו יותר שום ברקים בכלל למשך עשרים דקות.

7. אלא אם כן, כמובן, לא הדלקת שוב את המצלמה. במקרה זה יהיו גם יהיו.

8. אם כבר יקרה הנס ותתפוס ברק בעדשתך, הוא יתחבא מאחורי עננים ולא יראו אותו.

9. הברק הכי ארוך ומהמם בתולדות הברקים לדורותיהם יכה כשייגמרו לך הסוללות במצלמה.

10 כל עוד תעמוד בזווית לא נוחה עם המצלמה ביד תדירות הברקים תהיה ברק אחד כל חמש דקות.
לאחר שייגמרו לך הסוללות התדירות שלהם תעלה פלאים.

 והנה כמה תמונות לשם המחשה








נכתב על ידי אנג'י , 26/10/2012 18:33   בקטגוריות 2012, הומור, תמונות  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנג'י ב-30/11/2012 18:26
 



פסיכומטרי


אסון כבד נחת על ראשי הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית. אחרי שנים שבהן רק הקיפו בעיגול את התשובה ולמדו במכוני ההכנה איך לצמצם אפשרויות ולנחש במקרים שבהם הם אינם יודעים מהי התשובה הנכונה אושרה הרפורמה ונקבע כי ממועד המבחן הקרוב הם יידרשו, תחזיקו חזק, לכתוב! ממש לכתוב. במו אצבעותיהם. חיבור! של 25-40 שורות! והם יקבלו לשם כך חצי שעה בלבד.

הסיבה לרפורמה היא שאחרי יותר מדי שנים מישהו הבין שבלימודים אקדמיים צריך לכתוב עבודות, וכדי לכתוב עבודות צריך לדעת להתנסח, ואי אפשר לנבא מי ייטיב להתנסח בהסתמך על הקפה בעיגול של צמד מילים שמבטא אנלוגיה כלשהי או בהתבסס על ניחוש מוצלח של מילים נרדפות ששוננו בעמל חודש לפני הבחינה ויישכחו שעתיים אחריה.

אבוי. מדובר הלא ביוצאי מערכת החינוך המקוצצת, פאר המדיניות החברתית-כלכלית של בנימין נתניהו שרואה במדינה בעיה, בהפרטה פתרון, בטייקונים אלים מוזהבים ובעם מטרד. אחרי שנים של קיצוצים בוגרי מערכת החינוך כותבים בשגיאות שאין לתאר ובעילגות שהדעת לא תופסת. הם יודעים לכתוב אס-אם-אסים, לא חיבורים, ורגילים להביע את דעתם בסמיילים ובחחח... ולא בטיעונים מנומקים. פלא שמספר הנרשמים למבחן הפסיכומטרי הקרוב הוא הנמוך ביותר אי פעם?

במכוני ההכנה לפסיכומטרי עבדו שעות נוספות כדי למצוא דרך לקחת את הצעירים שלא יודעים לכתוב ולעשות להם מהפך לכאלה שכן יודעים. כמקובל שם, פורקה הבעיה לגורמים, והנבחנים הואכלו בטיפים קצרים וקלים לעיכול ולזכירה. בכתבה ששודרה בחדשות ערוץ 2 רואיינו כמה מורים וסיפרו על הטיפים שהם נותנים. התחלחלתי. אחד המורים סיפר שהוא מדריך את התלמידים להשתמש במילים גבוהות, נניח במקום ירח לכתוב לבנה, ולא להשתמש כל הזמן באותה מילה. לא כל הזמן לכתוב לדעתי, לדעתי, לדעתי. אלא לגוון ולכתוב גם סבורני, לדידי.

ובכן, סבורני שאם הייתי בודקת חיבור של תלמיד שהשפה שלו דלה עד יומיומית ופתאום הוא היה משלב שם מילים של שבת, לא רק שהוא לא היה מקבל ממני בונוס על עושר לשוני, זה היה גורם לי לפרוץ בצחוק עצוב כי זה ממש נזם זהב באף חזיר. כדי לכתוב חיבור צריך לדעת לכתוב. אי אפשר לרדד את הטיפול בכך לכדי כמה נקודות, לכתוב פה ושם מילים גבוהות ולחשוב שהמשימה הושלמה. עושר לשוני נרכש במשך שנים, לא בכמה חודשים לפני המבחן. הניסיון להלעיט נבחנים במילים גבוהות יסתיים בחיבור שכמו כתבה לימור המיתולוגית מ"רק בישראל", דמות שהתבססה על השילוב הבלתי אפשרי של מילים גבוהות ונמוכות ובשיבוש של ניבים (העם נקעה רגלו).

אני באמת מאמינה שחשוב ללמד בני נוער לקרוא קריאה ביקורתית, לגבש דעה ולנסח אותה במאמר מנומק. אני רק לא חושבת שזה התפקיד של מכוני ההכנה לפסיכומטרי. מערכת החינוך צריכה להשקיע יותר שעות בהבעה ולשון. לא רק ללמוד בעל-פה בניינים וגזרות אלא גם להתנסח, לבנות טיעונים, לנמק ועל הדרך להעשיר את אוצר המילים. אני לא יודעת כמה שעות מוקדשות במערכת ללימודי עברית, אבל אין לי ספק שזה מעט מדי. אני זכיתי ללמוד במערכת חינוך טובה. חבל לי שהילדים של היום לא מקבלים אותה רמת השכלה.

נכתב על ידי אנג'י , 29/9/2012 12:07   בקטגוריות 2012, אקטואליה, ביקורת  
46 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנג'י ב-2/11/2012 11:03
 




דפים:  
101,149
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , הומור וסאטירה , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)