לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Black Diamond


עוד בלוג סיפורים, ללא קשר לטוקיו הוטל.

Avatarכינוי:  הכותבת, בסודיות מוחלטת.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

Black Diamond||פרק שני


ICONS FACTORYICONS FACTORYICONS FACTORY

קרדיט לכפתורים- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=483543

 

Black Diamond||פרק שני

שיר לפרק להורדה-  http://rapidshare.com/files/114891770/A070000125196412.wma.html

 

'אז היום, אנחנו יוצאות איתם, את רק צריכה לשתוק, ולתמוך בי'

'תזכירי לי למה אני צריכה לעשות את זה?'

'כי אני רוצה את ג'ייסון'

'ומה אני קשורה?'

'את החברה הכי טובה שלי!'

'אבל...'

'את לא רוצה לעזור לי? לא צריך, חבל!, חבל, לא צריך!'

אמרה ג'סיקה בקול תינוקי, חמוד להפליא חייכתי, לא יכולתי להתאפק יותר

'טוב, מסכימה'

למחרת בערב, יצאנו מהבית, הגענו למקום המפגש וחבורה של כמה בנים עמדה בסביבה, לא הכרתי אף אחד,

פחדתי, פחדתי ששוב ישנאו אותי בגלל שאני שונה, בגלל שאני לא כמו כולם,

'אני רוצה ללכת מפה... עכשיו....'

אמרתי שנייה לפני שהם התקרבו אלינו, אך היה מאוחר מידי, לא רציתי להעליב אותם או משהו אז נשארתי

'מקס'

'ג'ייסון'

'מייקל'

'אלכס'

אמרו אחד- אחד ונתנו לשתינו נשיקה בלחי וחיבוק, כולם חוץ ממקס.

 

"ה..האנה....?"

שאל, לא מבין מה היא עושה פה, הוא עמד משותק גם הוא, בוהה בה, מתבונן על כול חלק וחלק בגופה

ובפניה, הוא הביט על צווארה וחייך מעט, היא לא שכחה אותו.

 

עמדתי מספר רגעים, מתלבטת מה לעשות, אך חייכתי אליו,

לאחר כמה שעות, הייתי כבר כ"כ משועממת, רציתי ללכת הביתה, וכאילו האן סונג קרא את מחשבותיי,

הוא התקשר,

"האנה?"

"אופפה?" [OPPA כינוי לאח בוגר/אדם שמכבדים מאוד]

זה היה מספיק כדי לגרום לי להתחיל לבכות, כ"כ התגעגעתי לקולו, לרכות בה הוא חיבק אותי, לאהבה שלו,

"קרה משהו? אני צריך להקדים את הנסיעה שלי?"

"לא קרה כלום פשוט התגעגעתי..!"

"פתחת כבר את הקופסא שהבאתי לך?"

"עוד לא, אני רוצה שאתה תהיה איתי כשאני אפתח אותה"

"איפה את עכשיו?"

"במסיבה, אצל ג'סיקה, אתה זוכר אותה נכון? אז היא ארגנה מעין מסיבה לכבודי..."

"את נהנית?"

"אם היית פה הייתי נהנית יותר"

יכולתי לדמיין את חיוכו המתוק, שכבש אותי מהשנייה הראשונה בה ראיתי אותו, חייכתי גם אני מבעד לדמעותיי,

ראיתי את מקס מתקרב אליי,

"אופפה, מתי אתה מגיע?"

"בעוד כמה ימים, ביטלתי כמה דברים לא חשובים"

"באמת? ועשית את זה בשבילי?"

שאלתי בתמימות, למרות שידעתי את התשובה, רציתי לשמוע אותה

"מה פתאום? התבטלו לי כמה דבירם... טוב נו... רק בשבילך"

"אופפה?"

"כן?"

"אני אוהבת אותך"

מקס כבר עמד ממש קרוב אליי, מנסה להבין את השפה בה אני מדברת, ללא הצלחה

"גם אני אוהב אותך, האנה? אני חייב לנתק, רציתי רק לדעת מה את עושה, ואיך את מרגישה"

ניתקתי, והבטתי במקס, הוא לא השתנה כמעט בכלל, רק המבט בעיניו היה עצוב, אפילו מאוד

"האנה.. השתנית..."

"אני לא יכולה להגיד את אותו דבר לגביך.. אממ.. אני חייבת ללכת"

 

שיר 2 להורדה-  http://rapidshare.com/files/115549319/04__Gwen_Stefani_-_Early_Winter.mp3.html

הגעתי לדירה שלי, לא האמנתי שראיתי אותו, לא הבנתי למה הלב שלי פעם בחוזקה,

הוא כבר לא חלק מחיי, המשכתי הלאה, אני לא יכולה להיות תקועה בעבר, אני לא יכולה לאהוב אותו,

אני עומדת להתחתן, אבל מי אמר שאני אוהבת אותו?

'למה אני חייבת לסבך את הכול?  האן סונג אוהב אותי, ואני אוהבת אותו.. '

התיישבתי על הספה ועצמתי את עיניי, תוהה מה עליי לעשות הלאה, ואז נזכרתי

'אני צריכה לחפש את אמא... אם רק היא הייתה יודעת שאני פה שוב...'

יחסיי אם אימי מעולם לא היו טובים, מאז שאבי נטש אותה, היא תמיד האשימה אותי בכך, אך אני מעולם לא התייחסתי אליה.

 

אז, הפרק השני פה ^^

תגיבו,

לין

נכתב על ידי הכותבת, בסודיות מוחלטת. , 18/5/2008 14:24  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



849

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכותבת, בסודיות מוחלטת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכותבת, בסודיות מוחלטת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)