כנראה שזו הייתה טעות ,הייתי צריכה להקשיב ,להבין ,אבל כמו סתומה האמנתי לשקרים שלך ,ועכשיו .. עכשיו אני פגועה .. לא האמנתי שתצליח לפגוע בי ככה .. חשבתי שאתה שונה ,שאתה בחיים לא תפגע בי ,תעציב אותי .. אבל כמו כולם הצלחת ..ועכשיו מה אני אמורה לעשות עם כל האהבה הזו שאני חשה כלפייך ?לשכוח?.. זה יהיה בילתי אפשרי כי :אהבה-לא-שוכחים!
תאמינו,כי זה יכול לקרות
תבכו ,כי זה משחרר
תדברו,כי לדבר זה הכל
תלכו ,כי זה בריא
תתמודדו ,כי ככה החיים -אכזריים
אבל הכי חשוב -תחיו - גם אם זה קשה ..
נמאס לי ממך ,למה רק אני מקבלת את הצעקות שלך? למה רק עלי את כועס? מה אני עשיתי לך? מה ,לא מתתי מתי שיכולתי? ..
זה הבעיה שלך? למה רק ממני אתה מבקש? למה רק עלי אתה יורד ? למה???
קטע :
"אני המלאך השומר שלך, אני כאן, לא עזבתי איך יכולתי להשאיר אותך כאן?"
"זה לא יכול להיות אתה לא כאן באמת אתה מת, מת זה הכל בדמיון שלי." הוא חיבק אותה חזק
"אני תמיד יהיה כאן, הבטחתי לשמור עלייך, לא?"
" אתה יודע שקשה לי כאן בלעדייך" הדמעות שלה ניקוו בזווית העניים שלה. עיני שקד ירוקות.
"אל תבכי בבקשה, תמיד היה לי קשה לראות אותך בוכה."
היא ישבה בגן השעשועים,אמצע הלילה הרחוב היה ריק. עברו כבר ארבעה חודשים מאז ההתחלה של הקיץ כבר כמעט חורף ועדיין נשארה , ההרגשה הזאת, ההרגשה הרעה. היא תמיד תזכור את הקיץ הזה. לא לטובה.
צריך להתחיל לאסוף את השברים מתישהו, הוא עדיין כאן הוא יעזור לה. כמו שתמיד הוא עזר.
כבר חודשיים עברו מתחילת הלימודים, יש לה עדיין סיוטים, והיא תמיד הגיעה לכאן להירגע, לחשוב. ועכשיו אני מופיע כאן כל כך מוחשי זה משגע אותה היא חושבת שהיא משתגעת. היה לה מספיק עם מה להתמודד בחודשים האלה. הפחד מכל רעש, והקפיצה מכל בום אפילו אם זה רק כיסא שנפל או אזעקה של אמבולנס.
אני דואג לה, אני הבטחתי לדאוג ואני מקיים את זה אפילו מכאן מהמימד הזה.
למה היא ציפתה? שיהיו לי כנפיים? או הילה מעל הראש.
"אני צריך ללכת, אני מצטער. אני אמשיך לשמור עלייך תחזרי הביתה תלכי לישון."
ד"א -הסיפור הזה נכתב על מישהו מסוים ,על העתיד שלו ,על העתיד שאני לא רוצה שיקרה לו .. אבל אי אפשר כבר לשנות אותו .. לצערי
טוב זה הכל להיום ... תקופה קשה הולכת לבוא ..אני לא יודעת אם אני יעבור אותה ..
נכון תמונה יפה??
תיראו איזה חמוד ,הוא מבקש יפה .. אז תגיבו בישבילו ,אם לא בישבילי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
