המבט
פרק 1: שמי מאיה, אני בת 20, הוריי מתו כשהייתי בת 8, אני פסיכולוגית לילדים, אני גרה עם החברה הכי טובה שלי "נטלי ואחיה שון.
סיפרתי לשון ולנטלי שאני טסה מחר לחו"ל לבקר את דודתי כי לא ראיתי אותה המון זמן. שון ונטלי אמרו שזה בסדר ושאני יעשה כייף חיים. יום לאחר מכן טסתי לחו"ל לשבועיים בארצות הברית אצל דודתי, אז צילצל הטלפון עניתי ושמעתי את שון. שמעתי אותו בוכה תוך כדי הנשימות שלו. לא הבנתי מה קרה!!!
שון אמר לי :"אל תשאלי מה קרה!?"
אך בכול זאת שאלתי אותו :"שון, מה קרה???"
(כולי בלחץ. לא הבנתי מה קרה!!!)
שון סיפר לי שנטלי נרצחה, לא האמנתי לזה, ישר התחלתי לבכות!!! לאחר שסיימתי את השיחה עם שון, ארזתי את המזוודה סיפרתי לדודתי את הסיפור,
היא אמרה :"זה בסדר מתוקה שלי".
יומיים אחרי ששון סיפר לי את המקרה הייתה הלוייה.
לאחר ימים לא הצלחתי לישון בלילות, היו לי חזיונות לדברים אך לא הבנתי למה הם קשורים. לקחתי כדור שינה כדי שיצליח להירדם וכך נרדמתי, התעוררתי וראיתי את שון יושב על הכיסא ומסתכל במשהו. קמתי מהמיטה,
שאלתי אותו :"שון מה אתה עושה?"
שון ענה לי:"אני ניזכר בנטלי, בכול מה שעשינו כשהיינו קטנים ועד הלום".
שון פתח קופסה שבחיים לא ראיתי בכול הזמן הזה שאני גרה איתם. קצת הצחיק אותי כשאני גרה איתם כבר שנתיים ולא ראיתי את הקופסה הזאת, מסתבר שבקופסה הזאת היו תמונות מילדותם של נטלי ושון, ביקשתי משון שיראה לי את התמונות שלהם יחד,
שון שאל אותה:"מאיה את לא תאחרי לעבודה?"
מאיה ענתה:"יש לי את כל הזמן שבעולם"
אך שון שאל:" הסתכלתי על השעון",
ראיתי שזו השעה שלי לצאת מהבית ולנסוע לעבודה ואמרתי לשון שאני יחזור מהעבודה הוא יראה לי את התמונות,
שון ענה:"בסדר".
לא הבנתי למה בהתחלה שביקשתי משון שיראה לי את התמונות,
הוא שאל אותי "את לא תאחרי לעבודה?".
הרגשתי כאילו הוא מתחמק ממני. יצאתי מהבית לכיוון האוטו שלי ונסעתי לעבודה כשנכנסתי למשרד שלי, פגשתי שם את שני ההורים של נועה (הילדה שאני מדברת איתה בשעות הבוקר), הם סיפרו לי על כך שנועה נחטפה אתמול והם לא מוצאים אותה ולכן הפגישות שלנו (שלי ושל נועה) הסתיימו. שאלתי אותם עם אני יכולה לעזור במשהו והם אמרו לי שלא, שהמשטרה עושה זאת.
אמרתי להם:"יהיה בסדר, הימצאו אותה!!!".
המשכתי ביום כרגיל, פגשתי את אלון שהיה לי איתו שיחה מאוד עצובה הקשורה למשפחה שלו ובזמן הזה היה לי חזיונות. אלון שהיה אצלי בבפגישה לא הבין מה קורה לי, הוא רץ להביא לי מים, שתיתי את המים וזה עבר לי!!!
אלון שאל אותי:"מאיה את בסדר?", "מה זה היה?"
עניתי:"אני בסדר, אני לא יודעת מה זה היה!!!".
אחרי הפגישה שלי עם אלון נזכרתי במשהו, נזכרתי שהחזיונות שהיו לי עכשיו הם המשכים של החזיונות שהיו לי אתמול בלילה. הייתי מפוחדת מאוד כשהגעתי הביתה ראיתי את שון שוב מסתכל בתמונות,
שאלתי אותו:"שון התמונות שאתה רואה עכשיו, זה התמונות מהבוקר?"
שון ענה לי:"כן!!!".
לא הבנתי דבר אחד, איך בן אדם מסתכל משעה 9:00 בבוקר עד 17:00 בצהריים מסתכל באותן תמונות?! היה פה משהו חשוד, ביקשתי משון שיראה לי את התמונות, שון הראה לי את התמונות והסביר לי כל תמונה ותמונה, כשראיתי את התמונת פתאום זה שוב קרה החזיונות שוב פעם הופיעו והם ממשיכים וממשיכים ואני לא יכולה לעצור את זה, זה פשוט מפחיד, אני לא חושבת שעם מישהו היה עובר את זה הוא לא היה מפחד, אני לא מבינה מה החזיונות האלה רוצים להראות לי עד שפתאום בחזיון האחרון אני
רואה את_______
* את מי מאיה רואה בחזיון האחרון שלה???
הכול בפרק הבא של "המבט"...
* אני מקווה שאהבתם את הפרק הראשון של "המבט", מחר יהיה את הפרק השני ככה עד סוף השבוע. בתחילת השבוע הבא יהיה סיפור חדש שגם אותו אף אחד לא שמע...
* תגיבו לי =] ( חסר לכם שלא תגיבו =[) )
אוהבת אותכם 3333333333333333333>
=[) =[) סיסי הרוצחת....
חחח... סתם (סתיו, סתיווש, סטיב)...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
STVI [=