הינה שוב פעם חוזרים אלי הימים האלו
עם הדיכאון..שוב פעם התחלתי להקיא
שוב פעם לא אוכלת בביצפר.
שוב פעם אני צמה, שוב פעם השנאה עצמית הזאת
שוב פעם ההרס העצמי הזה,שוב הביטחון העצמי שהתחיל לעלות טיפטיפונת
ירד משמעותית.
שוב פעם אני חורטת על עצמי .
שוב פעם אני מוצאת ת'עצמי בוכה בלילות.
שוב פעם הכל חרא .
אבל למרות הכל המוטיבציה בשמיים.
והכל..כל זה בגלל תגובה על תמונה שלי ..
באתר בסגנון של פייסבוק רשמו על אחת מהתמונות עם ידידים שלי
"מי זאת הפרה הזאת באמצע"
והפרה הזאת היא אני.
אני שונאת תקעצמי על זה שאני מתייחסת לדברים שאנשים אומרים עלי
ובמיוחד אין לי שום קשר עם הבנאדם הזה.
והוא לא מכיר אותי ואני לא אותו.
בדרך כלל אני לא נעלבת על דברים שאומרים לי..
אבל כשזה קשור למראה שלי ובמיוחד כשפונים אלי עם כינוי של "פרה"
אז אני ניהיהת ריגשית ולוקחת ללב ואין מה לעשות.
אמת כואבת.
הבנאדם הזה שאני לא מכירה אפילו הזה שסתם ניסה להוריד לי ת'ביטחון העצמי הדליל שלי
(והצליח) החזיר לי את כל העבר שלי
כל מה שהפסקתי לעשות
כל מה שמזמן לא עשיתי.
אבל מה..הוא צודק וזה כואב שהוא צודק.
אבל לפחות מחזיר אותי לנקודה שאני ח-י-י-ב-ת לרזות ובמהירות.
טוב...נחזור לעיקר..אז כמו שהבנתם בקושי אכלתי אתמול והיום.
אבל ממש בקושי.
התחלתי לסובב חישוק כזה ועכשו יש לי סימנים כחולים בבטן.
נו החישוק הזה לדיאטות.
עם מישהו יראה ת'בטן יחשוב אני ילדה מוכה עם כל החתכים והסימנים כחולים-סגולים האלו.
טוב.. בחיים לא ממש רשמתי על החיים הנורמלים שלי..
לא שיש לי ממש כאלו אבל מה שיש.
אז עם הזמן אני לומדת להעריך אנשים
כמו אמא שלי..בשבוע האחרון יש לי יותר מידי שיחות איתה לעומק החיים.
וגם כמו חברה שלי..הכי הכי טובה שלי.
אין דברים כאלו..אין לי מילים לתאר עד כמה שאני אוהבת אותה.
ואחרי כמה דברים שרק אני יבין ..אני פשוט מעריכה ת'בנאדם.
בנוסף לכל זה.. בנים..כמובן.
משו שלא מתערבב לרוב בחיים הרגילים שלי.
אני מבינה אותם למה הם לא רוצים אותי.. ואלל יש פווול בנות
שפי 1000 יותר שוות ויפות ורזות ממני.
ואני גם לא הייתי רוצה לצאת עם שמנה אומשו כזה.
למרות שבזמן האחרון אני דיי על סימן שאלה על איזה אחד
שדיי בא לי טוב עין.
יש לו חברה.
אני לא מכירה אותה באישיות אבל ביופי היא דיי דומה לי
יותר רזה ממני אבל עדיין שמנמונת בקטנה...בלונדינית..נמוכה
יש בינינו דימיון.
היום גיליתי שהם ניפרדו..
וזה אחרי כמה שיחות שלי איתו במסן.. עליה ועליו הרוב דיברנו.
הוא כל הזמן סיפר שהיא מעצבנת אותו בקטנה ואני הוספתי כמה עקיצות לגביה.
בקיצור סיכמנו שאנחנו חייבים להתראות בסופ"ש הזה שיהיה.
אני לא יודעת עם הוא בקטע שלי..אני דיי מאמינה שלא.
אני לא רוצה לחיות באשליה ש"אולי וכן יצליח לי"
ואני מנסה לא להיות פטאתית מזה שהוא כותב לי לפעמים
כי בסך הכל השיחותדי לא מובילות לשום מקום .
בכל אופן..עם יצליח יהיה מגניב..בא לי עליו
אבל עם לא.. אני לא יתפלה. אני בעצמי לא הייתי מסתכלת עליו.
וגם עם יהיה בינינו משו..אני יודעת שזה יהיה סתם סטוץ'
כי כל מי שהיו איתו זה היה גג חודש.
וגם זה בקושי.
אבל אני לא רוצה משו של יותר מחודש.
בכל אופן..ניראלי אני חייה יותר מידי באשליות והוא בכלל לא חושב עלי.
סתם מעפנה שכמותי.
אהההה ואל תגיבו את כל המהמרים שלכם.
אני אפילו לא קוראת אז למה?
בהצלחה לשאר הבנות ושיהיה המשך שבוע טוב לכולם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Get-Thin
