סיפור בהמשכים- אין שם

טוב אז החלטתי לכתוב סיפור חדש- "השינוי מתחיל בך".

אולי השם קצת נדוש, אבל הוא ממש מתקשר לסיפור- אתם תראו בהמשך.

אה ועוד משהו, אני לא אומרת מי אני בת כמה מאיפה וכו' כי יש לי הרבה חברים עם בלוג וממש לא בא לי שהם ידעו שאני כותבת.

קריאה נעימה (:

פרק 1 :

"וואו, מה שהולך שם מטורף !"

"כן, כן, אני יודעת" אמרתי בגאווה וצחקתי.

"נו יאללה, הקהל מחכה לך, צאי אליהם כבר !"

"רגע" אמרתי ונשקתי לו.

הוא צחק ואמר "אוהב אותך,בהצלחה"

טוב לפני שנמשיך אני חייבת לכם קצת הסברים.

היי, אני מריאנה, אבל כולם קוראים לי מר.

אני בת 16, שיער חום בהיר חלק ודליל, לא רזה מידי ולא שמנה מידי, עיניים ירוקות בהירות.

אני אוהבת את איך שאני נראית.

אני שרה ומנגנת בגיטרה מאז שהייתי קטנה, גיל 5 אם אני לא טועה.

אין לי הורים. זאת אומרת, ברור שהיו לי הורים, אבל הם מסרו אותי לאימוץ כשהייתי קטנה ואני לא יודעת איפה הם ולא רוצה לדעת. כול דבר שקשור בהם מחליא אותי. איזה מן הורים יתנו את הילדה הבכורה שלהם לאימוץ, דקה אחרי שנולדה ?

כול חיי נדדתי ממשפחה אומנת אחת לאחרת, בכול משפחה סיפור אחר.

משפחה אחת הייתה מתעללת בי, השנייה העבידה אותי כאילו הייתי משרתת שלהם והיו משפחות שסתם לא התייחסו אליי.

אבל עכשיו ? אני הסתדרתי. מצאתי את ההורים המאמצים המושלמים. אני אוהבת אותם כול כך, זה קשה לתאר.

הם אוהבים אותי כאילו הייתי ביתם הביולוגית, הם דואגים לי ופשוט- הם מדהימים.

לאמא שלי קוראים נורה, היא האישה הכי יפה שראיתי אי פעם. היא בלונדינית עם עיניים כחולות, אבל עד כמה שזה נשמע קיטצ'י ונדוש, תווי הפנים שלה מדהימים, כאילו מלאכים פסלו אותם.

נורה היא החברה הכי טובה שלי, אבל כמו שהיא חברה טובה היא גם יודעת להיות אמא טובה.

אין כול כך מה לספר עליה, אתם תכירו אותה יותר בהמשך.

ואבא שלי, אין על אבא שלי. אבא שלי הוא איש עסקים מיליארדר. כן, כן אתם בטח חושבים שהוא אחד מהאנשים הקרים והקשוחים האלה, ושבטח הוא לא מתייחס אליי בכלל, אבל זה ממש לא נכון.

הרושם הראשוני שלו הוא של איש נחמד, נראה טוב מאוד, בשנות ה50 שלו.

יש לו שיער שחור חלק, וכן גם לו יש עיניים כחולות. קוראים לו ריק.

הוא האבא הכי מדהים שיכול להיות למישהי, אני כול כך שמחה שהוא "אבא" שלי.

איתו אני יכולה לדבר על הכול, דברים שאני צריכה בהם צד "גברי" משהו.

טוב אני חושבת שזהו.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך הגעתי אליהם?

טוב זה סיפור ארוך, אבל אני אספר.

כשהייתי בת 10 כבר עברתי ב5 או 6 משפחות אומנות שלא ידעו מה זה להיות הורים.

עד שהעובדת הסוציאלית שלי, קרין, הביאה אותי אליהם. משפחת בסט.

כשהגעתי אליהם לראשונה, חשבתי שאני אתעלף.

הבית שלהם ענק ! יש בו אפילו בריכה וגינה ונדנדות וכול מה שילדה בת 10 רוצה שיהיה לה בבית.

אבל בהתחלה, יותר חששתי ממה שאני הולכת לראות בתוך הבית.

המשפחה שגרה בתוכו. הזוג בסט הם זוג שחי לבד, כי נורה לא יכולה להביא ילדים. לכן הם החליטו לאמץ אותי.

בהתחלה חשבתי בדיוק מה שאתם חשבתם. שהם עוד זוג סנובים שרוצים להראות אנשים טובים רק בשביל העסק של ריק. אבל זה ממש לא נכון.

טוב, הארכתי קצת יותר מדי בדיבורים. אני אספר לכם עוד בהזדמנות אחרת. עכשיו ? יש לי הופעה לעשות. ההופעה הראשונה שלי...