סיפור בהמשכים- אין שם

טוב הנה הפרק ה2, נקווה שהוא טוב (:

פרק 2:

לפני העלייה לבמה:

טוב אז כמו שאמרתי, עכשיו זאת ההופעה הראשונה שלי. אני כול כך מתרגשת, מתוחה, עצבנית, לחוצה.. אבל בעיקר ? שמחה. סוף סוף אני אוכל להראות לכולם שהצלחתי, שהם טעו.

אתם בטח לא מבינים על מה אני מדברת, אני אסביר לכם הכול אח"כ, מבטיחה.

...(רמקול):מריאנה, תעלי לבמה עכשיו.

טוב אני צריכה ללכת, אחלו לי בהצלחה (:

אחרי ההופעה:

מריאנה:"מאמי היה מדהים !!!"

...:"אני יודע, גם את היית מדהימה"

מריאנה:"אני אוהבת אותך כול כך לוקאס"

לוקאס:"גם אני אותך" אמר והתנשקנו. זאת הייתה נשיקה ארוכה וכול כך אמיתית.

טוב אתם בטח עדיין לא מבינים על מה אני מדברת. אז הנה, עכשיו כשנגמרה ההופעה אני יכולה לספר לכם.

אוקי, הפסקנו כשסיפרתי לכם על משפחת בסט אם אני לא טועה, נכון ?

אז נמשיך.

"בהתחלה חשבתי בדיוק מה שאתם חשבתם. שהם עוד זוג סנובים שרוצים להראות אנשים טובים רק בשביל העסק של ריק. אבל זה ממש לא נכון."

נכנסתי לבית הענק והם אמרו שלום ולחצו לי את היד. היה רשמי משהו.

הם שאלו אותי איך אני מרגישה בנוגע לבית ולמעבר, אמרתי בסדר. הייתי יבשה כי כמו שכבר אמרתי, חשבתי שהם אנשי "פוזות". לא רציתי להיפתח מהר מידי ואז להיפגע .

המשרתת שלהם, מלווינה, הייתה נורא נחמדה אליי.

היא הראתה לי את החדר החדש שלי. הוא היה מדהים ! היה בו מחשב, בחיים לא היה לי מחשב  קודם !

הייתה בו מיטה נעימה ונוחה והוא היה ענק עם מלא צעצועים ודובים. בקיצור- החדר המושלם.

שמחתי שיהיה לי חדר כזה יפה, אבל עדיין חשבתי שאני שוב אצטרך לעבור משפחה בעוד כמה זמן, כשיימאס להם ממני.

בתקופה ההיא, הייתי סנובית ברמות שאי אפשר לתאר. אפילו שהייתי יתומה וקטנה, חשבתי שהכול מגיע לי . הייתי שחצנית. טוב נמשיך:

אחרי כמה דקות שישבתי והתפעלתי מהחדר, נכנסה נורה לחדר.

נורה:"אז, מה דעתך על החדר החדש שלך?" אמרה והתיישבה לידי במיטה.

מריאנה:"בסדר, אני יודעת.  יכול להיות יותר טוב.." אמרתי וזזתי מלידה. לא יצרתי איתה קשר עין, הסתכלתי על התקרה, על הרצפה, על הקירות. הכול חוץ ממנה.

נורה:"אוקי, אני אתן לך קצת זמן להתמקם. אני בטוחה שאחרי כמה זמן תתרגלי לגור בביתנו הקט" אמרה בציניות ונעלבה קצת. אחרי כמה שניות יצאה והבינה שזאת רק ילדה בת 10 מפונקת, היא קיוותה שתוכל לשנות אותה.

כבר היה 21:00 בלילה ובשביל ילדה בת 10 זאת שעה נורא מאוחרת בשביל להיות ערה.

ריק בא לחדר של מריאנה, גם הוא רצה לדבר איתה קצת, בכול זאת, זאת הבת שלו.

ריק:"אז, התמקמת ? הכול בסדר חמודה?" שאל.

אני לא יודעת למה, אבל אליו היה לי יותר קל להיפתח. זה לא ששנאתי את נורה, גם היא הייתה נורא נחמדה. זה פשוט ש.. היה בינינו מן חיבור כזה.

מריאנה:"כן התמקמתי, תודה. החדר ממש יפה, אני אוהבת אותו."

ריק:"אני שמח שאת אוהבת אותו מריאנה."

מריאנה:"טוב אני כבר עייפה, אני חושבת שאני אלך לישון."

ריק:"טוב, אני אתן לך ללכת לישון ולא אציק לך יותר" אמר וצחק "לילה טוב ילדתי"

ריק הלך וכיבה את האור. אחרי כמה שניות, כשריק כבר התרחק אמרתי לריק "לילה טוב אבא ",

קראתי לו אבא. אני בקושי הכרתי את האיש לכמה דקות של שיחה ושני משפטים וקראתי לו אבא.

הייתי מופתעת אפילו מעצמי, אבל כבר לא היה לי אכפת, הייתי ממש עייפה מכול היום הזה.

הלכתי לישון, ישנתי טוב. בבוקר מלווינה העירה אותי ואמרה :

"בוקר טוב מריאנה, אמא ואבא הלכו. אני שומרת עלייך היום."

מריאנה:"הו איזה יופי, ביום הראשון שלי פה הם הולכים ? ידעתי.."

מלווינה:"אל תדאגי. אולי תרדי לסלון ואני אכין לך בנתיים ארוחת בוקר?"

מריאנה:"טוב, אני באמת רעבה."ירדתי למטה.

"ידעתי, אני פשוט ידעתי שהם כמו כולם. למה בכלל קראתי לו אבא? לא מגיע לאיש הזה להיות אבא. אני ידעתי שהם יעזבו אותי, רק לא חשבתי שזה יקרה ביום הראשון שאני כאן. זאת כבר ממש חוצפה. אני ארד ואחכה להם למטה, יש לי כמה דברים להגי ד להם." חשבתי לעצמי.

ירדתי למטה (החדר שלי היה בקומה השנייה אם לא אמרתי) , ולא האמנתי למה שראיתי.

היו מלא בלונים צבעוניים בצורת לב ונורה וריק, ההורים החדשים שלי, עמדו שם באמצע עם חיוך ועוגה ביד.

שמחתי לראות את זה, אבל לא הבנתי לכבוד מה החגיגה? אין לי יום הולדת היום וגם לא בקרוב.

ירדתי ושאלתי :"למי יש יום הולדת היום?"

ריק:צחק קצת ואמר:" לאף אחד אין יום הולדת היום, אנחנו חוגגים את בואך למשפחת בסט. אנחנו מקווים שיהיה לך פה טוב."

נורה:"אני מקווה שאת לא כועסת שעבדנו עלייך, פשוט לפי הרושם הראשוני שהשארת לנו, ידענו שרק ככה תרדי."

מריאנה:צחקתי קצת ואמרתי:"תודה. איזה עוגה זאת?" כמו שאמרתי, אני רעבה !

נורה וריק:צחקו:"שוקולד, האהובה עלייך"

אז ידעתי, אלה ההורים האמיתיים שלי. זאת המשפחה האמיתית הראשונה שלי.

התחלנו לאכול ולהכיר אחד את השני, ואז היה צלצול בדלת...

איך ? 

אני מקווה שהפרק הבא יהיה בקרוב .. פשוט יש לי עומס בעבודות, וגם עכשיו משלימים לנו שעות של השביתה.

זה לא כול כך הרבה ללמוד אבל זה עוד שיעורי-בית. אני מקווה שהפרק יהיה מחר ואם לא אז מחרתיים =]