שלוםם=]
היום היה היום הראשון שלי בכיתה ט'..
היה נחמד בסך הכל.
התגעגעתי מאוד לע' וא' ולכולם בכללי.. אבל היה לי מאוד קשה עם זה שמ' לא היה איתי בכיתה..
זה כלכך מוזר לי כשאני חושבת מה הוא עושה בבצפר החדש שלו..
ואם הוא בכלל חשב עליי פעם אחת בכל החופש הזה..
אבל אני לא רוצה להשלות את עצמי.
כי כמו שכבר ראיתי בטח כבר עכשיו הוא מצא לו מישי חדשה.
ואם כן.. אני לא ממש רוצה לדעת. תנו לי לחיות עם הספק.
אבל מה שאני כן רוצה לדעת זה אם הוא יבוא לבקר אותנו. ואם כן אז מתי?
טוב נחזור למה שהיה היום-
נשארנו עם אותה מורה מעצבנת.. למרות שאם חושבים על זה השנה הזאתי צריכה להיות הכי
כיפית איתה כי גם זה השנה האחרונה איתה אז היא אמורה להשקיע.. וגם היא מתחתנת
אז היא אמורה להיות במצב רוח טוב..
נקווה.
יש לנו מלא שיעורים חדשים כמו "מבוא למשפט עברי" "ספרות" ועוד כל מיני שיעורי חפירות מעצבנים..
כבר על היום הראשון התחלנו ללמוד!
כאילו מה? למורים האלה אין חיים בכלל??????????
ועברנו מחזור.. עכשיו אנחנו נמצאים באמצע בצפר =P
וממש קרובים לנחל אז זה כיף!1
הבעייה היחידה זה שהכיתות כלכך קטנות ואין מקום אפילו לעבור!
ממש כל השולחנות אחד על השני!
וגם המבואה פיצית! בקושי שני ספסלים קטנים..
ויש לנו ילדה חדשה בכיתה.. היא קצת מוזרה וגם היא גרה איפה שאני גרה..
נראה כבר מה יהיה איתה..
באמת שאין לי כוח לבצפר הזה יותר.
אני פשוט שונאת אותו!@#
ממש ממש ממש ממש ממש ממש מממשמשמשמשממשמשמש
אבל איכשהו.. היום הזה כןן הסתיים עם חיוך.
ומשו קטן לסוף-
זה קטע שכתבתי על הבצפר:
הנה היא, סוף סוף היא הגיעה למקום החדש. לילדים החדשים.
כולם פתאום נראים שונים.הכל כלכך מוזר. היא רק רוצה לחזור הביתה כבר.
היא מנסה להבין את הכללים. ובכלל, מי פה השולט.
אבל מכל מקום מביטים אליה פרצופים מעליבים והיא מבינה שאף אחד לא קולט.
די, נמאס לה! הם פשוט לא קולטים מה היא עוברת.
לא מנסים לדעת מי היא ומה היא מספרת.
הם רק מסתכלים עליה בתור 'החדשה'
ורק גורמים לה לשנוא עוד יותר את ההחלטה הקשה.
ההחלטה של ההורים שלה להעביר אותה לבית ספר חדש
ולמחוק מפניה את אותו חיוך נרגש.
ובצהריים כשהיא חוזרת לביתה,
היא נכנסת לחדרה וטורקת את דלתה.
וכך היא יכולה להתנתק מכל אותם הילדים החדשים.
שמספרים עליה סודות ועליה מלחשים.
ובבוקר, היא רק רוצה להישאר מתחת לשמיכה, בגלל התקופה הקשה.
העיקר לא להיות שוב 'הילדה החדשה'..
זה נקרא: הילדה החדשה..
יצא קצת מוזר אבל כל עוד זה יוצא לי מהלב אז לא אכפת לי.
אני.