You cant put your arms around a memory

וואו..

ראש לא כזה גדול...מלא בכלכך הרבה..

מסביב כמעט ואין לגיטימציה להוציא החוצה...

נונ-סטופ עשייה לחצים והמון חדש.

טריגר?

בבית,שקט,ופייסבוק שמראה שהוא במערכת יחסים..

כמה כואב זה...כמה כואב...

וכמה זה לא צריך בכלל לכאוב..

הקנאות שבי הורגת את עצמי...עושה לי רע...

מתנחמת בזה שכשהיינו ביחד לא טרחתי לשנות את זה...הספיק לי לדעת שהרווחתי..והרווחתי..

רק שעכשיו זה כואב מאד..

וכמה שהיא רוצה אותו..וכמה שהיא מחכה לו שהוא יחזור מהצבא...וכמה שהיא תלותית?..

שישי שעבר נפגשתי עם אלעד...וחוץ מנעים לו ונעים לי לא רציתי דבר...המעצורים בי היו חזקים...הוא התאכזב ולא הבין איך כלכך הרבה השתנה...אבל הרבה השתנה...ואני לא חושבת שנתראה שוב.

אהבתי שקצת...אחרי הרבה זמן חשבתי על עצמי ומה טוב לי...למרות שהוא ניסה בכל הכוח להראות לי שאני סתם...אני לא סתם...

וזה רק גרם לי להבין שעד שאני לא אתחיל לבטוח באנשים שוב יהיה לי קשה להתחיל מערכת יחסים חדשה..

ומצד שני אני חושבת שרק תוך כדי הבנייה שלה אני אוכל להתחיל לבטוח...ואני בכלל לא בטוחה שאני רוצה לבטוח..כאב לי המון בזמן האחרון ואני מגוננת על עצמי עכשיו...מאד.

אה הוא גם אמר "בטח להיות חבר שלך זה כזה סיוט"

שתקתי והסתכלתי עליו בלי להגיד כלום.

לוקחת לעצמי לפחות שלושה חודשים בלי אף בן בחיים.

בצבא טוב,

התבגרתי בשלושה חודשים המון...

קצת פחות אני,קצת יותר -עכשיו-..

לומדת המון ומרגישה עם זה כלכך טוב...

נשיקות