זה השלב שמקווצים שפתיים
נושכים שינים
צובטים את הידים
מחזיקים את הכאב בפנים
אם צריך לעצור את הנשימה
גם את זה עושים
עוצמים עינים
לוקחים נשימה גדולה
ועוברים את זה
עם כל הקושי
עם כל הכאב
כי אחר כך
נורא גאים
במה שמשיגים
ויש חיוך
ממש ממש גדול.
אני מפחדת,
ברגעים קטנים במשך היום פתאום בא הפחד והקור
ונהיה לי מפחיד ולבד
ומשאירים אותי בחדר חשוך בלילה של חורף
ואתם מבטיחים לי שאין מפלצת מתחת למיטה
אתם מבטיחים לי
אבל מפחיד לי
ואולי הלילה כן תהיה?
אף אחד לא יכול לעזור ברגעים כאלה
אני רק צריכה לעצום עינים
לסבול את הכאב
ולהבטיח
לעצמי
חיוך
אחר כך.
בסיס לשינוים:
היום-
יוצאת עם הבנות היפות שלי
מחר-
שמונה-אחת-עבודה
אחת-ארבע-מתמטיקה
ארבע-שמונה-חזרות בסטודיו
שמונה-ואילך-א.ערב,מקווה ליציאה עם הבנים
שבת-
שמונה-שיעור מתמטיקה כפול
וממשיכה מתמטיקה לבד
שתיים עשרה-שש-חזרות בסטודיו
שש-לילה-מתמטיקה
ראשון-
תשע וחצי-מתכונת שניה במתמטיקה
אחרי המתכונת-עפה לראות את היפות שלי,שלא ראיתי שלושה(!!!!!) חודשים (מתרגשתמתרגשתמתרגשת)
עד הלילה.ולילה טוב (= .
שיהיה סופשבוע מקסים
ושקט.
עכשיו פה =>> [email protected] (MSN
בבלוג זה
בכל הבלוגים
