סטאגאדוש
אתמול בלילה נסעתי לישון במקום אחר.
חובה לשבור שיגרה בשביל להתקדם ולחשוב.
חזרתי מהסטודיו בשמונה וחצי...התקלחתי ואבא לקח אותי.
מחשב ומוזיקה ותוכנית נחמדה + באינטרנט
ואז הלכתי לחדר. מיטה זוגית שתי כריות פרקט ומאוור..
ומה צריך יותר?..
כשכיביתי את האור היה חושך טוב כזה...שאי אפשר לראות כלום חוץ מעל התיקרה סימנים של האור שנכנס מהחריץ למטה של הדלת.
וחשבתי איזה שעתיים...
מחשבות חשובות..
שעזרו לי לסדר את הענינים..
בבית אני הולכת למיטה...לא עוברים שלוש שירים מהדיסק של עמרי ואני כבר נרדמת...נוח אצלי מידי וזה כלכך אני...שאני חייבת מידי פעם לעשות לי לא נוח כדי לחשוב..
ישנתי מצוין...10 שעות מקסימות...(:
א.בוקר וצחוקים והביתה.
מתמטיקה וחצי שעה שינה ושיעור פרטי,ושיחה שבה הבהרתי לו שגם ליזיזות יש גבולות...ושכשנינו מסכימים שהוא הולך לעבור אותם אז אני חותכת..
מרגיש לי הרבה יותר בריא ככה.
כבר שכחתי מה זה לצאת...
לא יאמןןן..
אני מתה שהתקופה הזאת תגמררררר בשביל לצאת כבר...
טוב אני מאמינה שעוד שלושה שבועות הרוב יהיה מאחורי...
בנתיים הרבה מחשבות על הצבא מתחילות להזרק לי בראש,וגם הסביבה מתחילה להכין אותי לענין,מפחיד זאת לא מילה למה שאני מרגישה לגביו..אני מאמינה שיהיה טוב..רק להיות חזקה...וכמו שאמרתי בפעם האלף ללולי והיא הסכימה..."אנחנו כלכך לא מודיעים לכמה כוח יש לנו".
אוי עכשיו נזכרתי שבבוקר כשצחצחתי שינים ננעלתי במקלחת...חחחחחחחח..
*מנסה שעה לפתוח את הדלת*
"את צריכה לסובב לימין!!!!!!"
"וואלההההההההההה?..אוי תודה שאמרת לי...כי עד עכשיו פשוט סובבתי לשמאל"..
בסוף יצאתי :D
הכי מצחיק שכולם נלחצו חוץ ממני....אני הייתי עוד חצי ישנה ישבתי הסתכלתי על הדלת וקיוותי שאולי אם אני אחכה קצת היא תפתח...חחחחח...(:
מסטוליות של בוקר...
אתמול היתה שיחה על זה שכשאני נפגעת ולא מרוצה אני ישר כועסת...זה קורה מעט ורק עם אנשים שמאד אכפת לי מהם ושאני סומכת עליהם בעינים עצומות.מקום של אכזבה.אבל לא לענין בכלל.
אז החלטתי אני והיא ואני לבין עצמי שמספיק ושעדיף שאקח חמש דקות לחשוב על הכל (או במקרה שלי שעתיים של הדיסק של עמרי) לפני שאני סתם אעשה שטויות ואחר כך אכעס על עצמי ואוריד לעצמי את הבטחון העצמי.
אז זהו...החלטה לעתיד...בדרך להיות טיפה יותר טובה (:.
שיהיה סופשבוע מקסים ויאלה לכו לים גם בשבילי...
(:
23:22-*טלפון*-תזכורת לעצמי!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
