my blog

קצת אויר לנשימה!!

אני לא יכולה יותר כבר... אין לי כוחות פיזים ונפשיים.. כאילו מה? אני לא מבינה מה הקטע של משרד החינוך להתיש אותנו כדי שגם לילדים ה"טובים" לא יהיה חשק ללמוד..?? האמת היא שעד לפני כמה שנים תתפלאו אהבתי ללכת לבצפר...

אבל היום להתעורר כל בוקר בשבילי זה סיוט...

כל התקופה שלא הייתי פה היה לי לחץ מטורף של מבחנים / עבודות / צופים ויש עוד רשימה ארוכה...

יש לי עוד מבחן אחד למחצית... וגם אותו לא בטוח שאני אעבור בשלום... נקווה שכן...

ומה איתו אתם שואלים? (או שלא ממש אבל אני בכ"ז אספר ><)

אין שינוי.. הכל חזר לקדמותו.. ידידים טובים.. אני שופכת והוא מחייך...

אין לו שום רצון להראות דברים שבבטן.. זה מחרפן אותי!! כאילו מה ? אני ידידה שלך דבר קצת.. תיפתח! אבל כלום...

יודעים מה? אוילי אני הדפוקה פה.. ששופכת דברים בלי סוף..

כאילו מה אני מצפה שתספר לי את קורות חייך?

טוב עזבו אני דפוקה.

ביי