Love in a Paint Box
חשבתי לעצמי
שבטח גם הוא מחפש את השקט
שגם אצלו יש איזה בלאגן
שזה עושה לו טוב
שאני מיואשת |
| 5/2010
הרסתם לי את החיים.
"חוצפנית" את קוראת לי. אני החוצפנית? את החוצפנית! אתם יודעים מה עשיתם לי? אין לכן מושג! את אומרת דברים שהם הרבה מעבר להבנתך אז כדאי שתשקלי מילים. אני במקומך לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות כי באמת אבל באמת שאין לך אולי אפילו שמץ של מושג קלוש אפילו.
"מילא היית פרפקט". מי אמר שניסיתי בכלל? שימי לב שכל ההצלחות שהבאתי לך לשולחן באו ללא מאמץ בכלל, כי ידעתי שלא משנה מה לא תעיפו אותי. חשיבה מוטעית, נכון. איבדתי המון מוטיבציה במהלך הקורס אבל זה לא קשור עכשיו. אני מדברת על הפאשלה שלכם כרגע, לא על שלי.
תפסתם אותי בצוואר ושמתם אותי במקום חדש עם חיים חדשים - כמו כל שאר הבנות שהגיעו.
הצבתם לי תנאים ומשמעת שאני לא רגילה אליהם - כמו כל שאר הבנות שהגיעו.
הכל חדש, הכל שונה. עדיין כמו כולם.
אבל מה עם העובדה שאני בחיים שלי לא הייתי צריכה להתמודד עם חברה סטרייטית בארץ? הייתי בבועה ושמרו עליי תמידית. נכון שבסופו של דבר צריך לצאת מזה, אבל לא חשבתם על זה שכשזה יקרה אז זה יהיה קשה? אני כבר מלא זמן לא מופיעה בדראג, שזו הייתה תרפיה אדירה בשבילי. אני לא מופיעה בערב גאלה של מצעד הגאווה בירושלים בגללכם כוסעמק!!! איך אתן מעיזות לזלזל בכלל במעמד?! אין לי חברים פה ואני רחוקה מלהיות מאושרת כאן. אין לי את השעשוע שהיה לי פעם. אין לי ריגושים. אני לא מצליחה לפתח את הריגושים הקטנים האלה שאני צריכה! אני צריכה את זה. עם כמה שזה שטותי וילדותי - זה חלק ממני. סירסתם אותי.
אז וואלה היה קשה. קשה מאוד אפילו. כל כך קשה שאני יכולה לסכם את החמישה חודשים האלה כסבל מוחלט.
אי לכך ובהתאם לזאת, תודה. למדתי המון.
סלחו לי שאני לא אזכור אף אחת מכן לטובה כי מיררתן לי את החיים.
אני מאוד מקווה שחוויה כזאת לא תחזור על עצמה לעולם. זה לא ראלי ואני לא מבינה איך זה תורם לאנשים בכלליות. חמישה חודשים של לחיות אחת בתוך התחת של השנייה וכולה יומיים בשבוע להיות בבית. זה מטריף בן אדם.
תודה לאל שזה נגמר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
