לכל בנאדם יש את האנרגיות הפנימיות שלו.

לכן, כששני אנשים נפגשים, ולכל אחד מהם אנרגיות שונות, האנרגיות של האחד מתחברות עם אלה של השני בצורה שונה. לפעמים הן נמשכות, ולפעמים להיפך. בגלל זה בעצם, אדם מתנהג בצורה שונה ומרגיש שונה עם כל בנאדם...

גאוני, לא? =)

תאוריה זו היא תוצאה של נסיעה באוטובוס עם ילדה ממש חמודה מהכיתה שלי בשם רויטל (רויטולטול/רויטליישן/רויטולטוליישן) שבמשך כל הנסיעה צחקנו כמו שאני אישית לא צחקתי בחיים שלי (ואני מתפקעת מצחוק בגלל כל דבר קטן, אז רק תחשבו עד כמה שזה היה צחוק מטורף). רק הסתכלנו אחת על השנייה ונשפכנו על הרצפה ככה שכל האוטובוס הסתכל עלינו כמו על שתי מטורפות, וזוג זקנים שאלו בתדהמה "מה כל כך מצחיק?!". אני רצינית - אני לא זוכרת שאי פעם צחקתי כל כך חזק וכמעט בלי סיבה. אז בגלל המקרה הנחמד הזה הגעתי למסקנה שכשהאנרגיות שלי נפגשות עם האנרגיות של רויטל - הן יוצאות משליטה!!! בכל מקרה, זה היה ממש ממש כיף!!! עכשיו, כל פעם שיהיה לי עצוב אני אלך לרויטולטול ונתחיל להשפך מצחוק =)

בקשר לפוסט המתבכיין של אתמול - זה קורה לי לפעמים. אז במקום לשפוך את זה על מישו, אני שופכת בבלוג. forgive me... עכשיו אני בסדר.

שיהיה לכולם שבוע מושלם!!

אוהפתותכם