לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


אם הוא תפס אותך מסתכלת עליו, סימן שגם הוא הסתכל עלייך...

כינוי:  blue pill

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

דבר איתי.


כואב לי עכשיו ומפחיד. אני מכווצת בתוך עצמי ומרגישה חסרת אונים. ממה? ולמה? אני לא מבינה. אני מחכה שתגיע. אני מחכה לתרופה שלי. לקחת אותה ולהרגיש את הכל עובר, משתפר. מפחיד לי עכשיו כי אני לא יודעת כלום. לא חוויתי, אני לא מבינה. כל כך הרבה דברים אני מחמיצה. וכואב לי על זה. פשוט כואב. אבל אתה לא תבין, אתה לא כמוני. אני שמחה בשבילך. אני גם רוצה. ואני רוצה שתבין, שתבין מה זה להיות כמוני. כי זה שונה, אתה יודע? אני מרגישה כל כך שונה עכשיו. כל כך מפוחדת. כל כך אחרת. אתה לא מכיר אותי. אני חושבת שאתה לא. אני לא מכירה את עצמי בכלל. אני לא יודעת מה אני רוצה בכלל ומה אני מרגישה. אני צריכה אותך ולא צריכה אותך, רוצה אותך לידי אבל לא יודעת איך. ואיך בכלל לגרום לך לרצות להשאר בחיים שלי, לרצות להכיר אותי כמו שאני רוצה להכיר אותך. ואולי אני כבר לא. בהתחלה זה היה נחמד אבל אני צריכה להמשיך הלאה, כמו שאני אוהבת ורגילה לעשות. לשכוח ולעבור. יכול להיות שבאמת שכחתי הכל? את כל מה שהיה? יש לי זיכרון טוב, אני לא שוכחת. אולי מדחיקה. ואולי גם בורחת. למרות שאי אפשר בעצם לברוח. זה נשאר עמוק בתוכי, אני לא יכולה למחוק את זה. אמרתי לך - אני לא יודעת מה אני מרגישה. תעזור לי להבין. בוא לקראתי, תקרא לי, דבר איתי. בבקשה, פשוט דבר איתי. יכול להיות שזה יירפא הכל. יכול להיות שאני צריכה לשבת מולך, להסתכל לך בעיניים ואז לבכות לך על הכתף, מחוממת בתוך החיבוק שלך, בתוך העולם הקטן שאני כל כך משתוקקת ליצור לעצמי. ואז אולי הכל ייצא. ואז אולי אני אדע מה אני מרגישה. עד כמה אני צריכה אותך, או לא צריכה אותך. עד כמה אתה באמת מי שאני מחפשת, או לא מחפשת. עד כמה אני צריכה את השקט שלי עם עצמי, עד כמה אני צריכה את הרעש של החיים. כי כרגע אתה סימן שאלה. ואני מחפשת נקודות. סימני קריאה. תשובות. אבל אתה הרי במילא לא תבין. אני לא יכולה לספר לך, אתה תצחק עליי. אפילו שאתה אומר שאני לא, אולי אתה חושב שאני בעצם כן ולא מספר לי כי זה לא מנומס. וכל המילים שיוצאות לי מהפה לא שוות כלום. אתה לא מרגיש אותי, ככה אני חושבת. אתה מנסה? מעניין לדעת. באמת מעניין. אני רוצה להבין עד כמה אתה מבין אותי. למה אתה לא חושף את עצמך. ולמה אני לא מצליחה. אני לא. כבר לא. ואולי כן.

 

כואב לי עכשיו ומפחיד, ואני לא יודעת למה. אני רק רוצה להבין את עצמי סופסוף ולתת להכל להרגע. אני רק רוצה להכיר אותך. אני רק רוצה להכיר את עצמי.

 

נכתב על ידי blue pill , 21/6/2008 02:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,939
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לblue pill אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על blue pill ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)