כי אני לא אתן לאף בן יותר להכנס לי ללב ככה ולהשחית כל שמחה שיש בי, עד שאני לא אדע שייצא מזה רק משהו טוב. עד שאני לא אכיר אותו ואבין מה באמת קורה פה. אני לא אתן לעצמי לסבול יותר כי זה לא מגיע לי. אלה שלא שווים אותנו לא שווים גם את העצב שלנו. אני אחרת מהיום ואנשים מתחילים להכיר בזה ולראות כמה השתניתי בחודשים האחרונים. וזה לא מהשינויים הקטנים האלה, זה וואחד שינוי כולל ורציני. זה אישיות, נקודת מבט על החיים ותדמית לגמרי חדשות. וזה חיוך על הפנים מהיום.

[מוזר שאני מעדכנת פה כל כך הרבה בזמן האחרון]