הרגע חזרתי הביתה... היום זה היום הכי ארוך שלי בבצפר מכל השבוע... עוד לא הספקתי לאכול אפילו [!!]... ומה אני עושה? מעדכנת בבלוג כמובן! אז אין לכם ברירה! אם לי יש כוח לשבת ולכתוב - אתם תשבו ותקראו!
ואחרי זה גם תגיבו!!
טוב, אז אני אספר קצת על הימים האחרונים =]
בחמישי בלילה הלכנו לסליחות.
ואניה לא באה כי היא הלכה לחתונה. ועוד כמה אנשים חמודים לא באו. ככה שיצא שהייתי צריכה להסחב כל הלילה עם יצורים שאמרו אימרות יצוריות, כמו: "מה, יענו בתחנת קמח יש... קמח?!". וכל פעם שעצרנו במקום מסויים להקשיב למדריך כמעט נרדמתי. פשוט... לא היה לי כוח לכל העסק הזה בכלל!! רק רציתי לחזור הביתה ולישון. וקפאתי כל הזמן. בקיצור, לא היה לי כזה כיף. אני ממש מקווה שהטיולים הבאים יהיו יותר מוצלחים ושהכיתה תתגבש...
בכל מקרה, חזרתי הביתה ב-6 בבוקר והלכתי לישון.
ואז בצהריים נסעתי לחיפה!! הייתי שם יומיים עם אנשים חמודים והיה ממש כיף! ובים היה כזה כיף!! והכל פשוט היה כל-כך כיף!!! :) וחיפה ממש ממש יפה!
ואז חזרתי בשבת בערב...
ובראשון הייתי אמורה ללכת לאנשהו. עם מישהו. אבל הוא סתם קקי ובסוף לא יצא כלום... אבל האמת היא שאני לא בטוחה שאני רוצה שייצא משו. אז נחייה ונראה מה יהיה הלאה... אם לא יהיה כלום אני לא אתבאס יותר מדי. כי פשוט משו אומר לי שבאמת לא ייצא כלום...
ו... כן. הנה הגעתי להיום. יום ארוך, מעייף ודי מעצבן.
הכיתה שלנו רצתה לתת למחנכת היום מתנה (כי היה לה יומולדת ביום הראשון של הלימודים וגילינו את זה רק אתמול), אז היינו כאלה חמודים ורשמנו לה ברכות, וילדה אחת עשתה כאילו שהיא נפצעה או משו כדי לעכב אותה לפני שהיא נכנסה לכיתה, כדי שנספיק עוד לקשט ת'כיתה וכל זה... ובסוף המורה שלנו נכנסה ללחץ וקראה לאחות, ואז נכנסה לכיתה שלנו ופתאום התחלנו לשיר לה היום יום הולדת והיא התחילה להתעצבן ונכנסה להיסטריה...
עצבים איתה.
היו לנו כוונות טובות.
[היא בטח היתה במחזור]
לא חשוב.
חוצמיזה, היום פגשתי מישהי שהכרתי לפני איזה 6 שנים... היא באה לבקר ת'בצפר שלי ושנים שלא דיברנו או התראינו. והיא מכירה עוד איזה 3 חברות שלי מהשכבה... והיא עומדת ומתחילה לדבר עם אחת מהן... ואני מאמצת ת'מוח ומנסה להזכר מי זאת לעזה!! ואז פתאום גם היא כנראה נזכרה ואמרה כזה "מה נשמע?!! היית בקנדה, נכון?!!?" חחח ועדיין לא נזכרתי מי היא למרות שהיא היתה נורא מוכרת לי. ואז כבר נזכרתי (יותר נכון - היא הזכירה לי), ודיברנו קצת והיה נורא מצחיק ונחמד.. חחח. מגניב לפגוש ככה מישו שלא ראית מלא זמן.
וזהו בערך...
אה, כן. סתם רציתי לכתוב משו שלא ממש קשור:
זה כזה מעצבן כשמישו רוצה יענו לעזור לך ואחר כך סתם מנסה לקלקל לך הכל. כאילו הוא מקנא... או שרע לו כשטוב לך. ואני ממש מנסה עכשיו לא להתייחס לאדם שעושה לי את זה... פשוט להיות איתו כרגיל, כאילו אני לא שמה לב לכלום... או שאני רק מרגישה שהוא עושה לי את זה... בכל מקרה - זה פוגע...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
