הכל מגיע. הכל עובר. הכל זז ומסתחרר.

ואני לא מספיקה לקלוט מה שונה בי, ואיך זה משתנה כל כך מהר.

כרגע אני לא במצב הכי טוב שלי. כי נקשרתי. ואז איבדתי.

ואני מנסה להאחז בזמן, בחוויות, בחיוכים ובזכרונות.

אבל הכל כאילו בורח לי מבין האצבעות.

אני לא יודעת מי אני עכשיו, לא יודעת לאן אני הולכת, לא יודעת מה יהיה איתי עוד חודש, ומי יהיה איתי לנצח, לא יודעת מה אני אוהבת, לא יודעת מה יהיה מחר, לא יודעת מה אני צריכה, ולא יודעת בעצם מה מכל מה שהיה לי... נשאר.

נ.ב. פעם ראשונה בהסטוריית הבלוג שלי שלא כתבתי חודש שלם.