למה אתם משקיעים בי כ"כ הרבה?

אני לא באמת שווה את זה.

למה אתה דיברת איתי כ"כ הרבה וניסית כ"כ הרבה פעמים אפילו שראית שכל פעם אני חוזרת לזה?

ולמה את המשכת לעזור לי אפילו שראית שאני כל הזמן נופלת.

ולמה את כן דיברת איתי אפילו שהייתה לך קבוצה להיות איתה?

ולמה אתם לוקחים אותי לכ"כ הרבה מקומות שיעזרו לי אפילו שזה לא עוזר ואני מתנגדת.

ולמה כולכם השקעתם בי כ"כ הרבה ביומהולדת?

ולמה אתן התעקשתן לדעת מה קרה למרות שאני לא רציתי לספר?

ולמה כולם הבינו למה ורק אני לא?

עריכה:

אני עד כדיי כך טיפשה בשביל לקלוט דברים שאחרים קלטו כבר מזמן?

למה כשדיברתי איתך בחייצת סיפרת לי שמאז שהכרת אותי את מקנאה בי ורוצה להיות כמוני.

סיפרת לי גם שאת לא היחידה שמקנאה בי.

והברכה שכתבת לי, שאת מצטערת שאנחנו מכירות רק שנה ולא יותר.

איך שתיארת אותי בברכה אני כזאת מושלמת.

אבל אני כל כך לא מושלמת. יש בי כ"כ הרבה חסרונות, וכ"כ מעט יתרונות.

ולמה אתם משקיעים בי כ"כ הרבה? למה אתם מבזבזים עליי כ"כ הרבה?

ולמה שמתי לב לזה רק בסמינר ובטיול?

למה הייתם איתי כ"כ הרבה, ודיברתם איתי כ"כ הרבה.

למה עשיתם לי כ"כ הרבה דברים ליומהולדת?

למה אני לא מצליחה להבין למה אנשים אוהבים אותי?

מתי אני אפסיק להיות טיפשה כל כך?

אני ואתה

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע, אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
זה לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה - אני ואתה נשנה את העולם.

וואו. כ"כ חייצת.

וואו. אין לתאר את מה שהיה שם.

כ"כ הרבה דברים. שמחה ועצב, צחוק ובכי, כיף ועצבים, קטעים שהיו קשים יותר, קטעים שהיו קשים פחות. קטעים שהיו קשים פיזית, קטעים שהיו קשים נפשית.

היה כ"כ משמעותי.

אבל בסה"כ הכללי נהנתי.

בשישי בחייצת היה ממש כיף, עם הקבוצה וכל הצחוקים שעשינו בערב תרבות וזה.. ואז הגיעה הארוחת ערב שדפקה לי כמעט את כל שאר החייצת, עד שבת בערב.. הכריחו אותי לאכול ולא הסכמתי וכלמיני כאלה ואז דיברתי עם עומר ואכלתי וזה ואז לא היה לי כוח לכלום ובשבת גם לא היה לי כוח לכלום ואז בערב שוב דיברתי עם עומר והמצברוח חזר אליי.. עשו לנו גם עליה לבוגרת מחוזית והשתתפתי שם וזה ואחרכך כל המחוז בערך חגג לי יומהולדת [ברבע ל-12 כזה] ומלא מוזיקה וריקודים ובלונים ומתנות..

בראשון קמנו וזה, וקיבלתי מלא אסמסים וטלפונים וזה, ואחרכך בטיול גם הביאו לי מתנות ובלונים, ובערב אחרי המסלול הייתי עם נגה וניב שדאגו להגיד לכל מי שהם ראו שיש לי יומהולדת אז כל הארץ בערך אמרו לי מזלטוב ><

ביום השני המסלול היה על הפנים ולא הרגשתי טוב והחלקתי יותר ממה שהלכתי והרגליים שלי נדפקו באבנים כ"כ הרבה פעמים! ומתי שכולם הכינו את הארוחת ערב אני התייבשתי אז שמו לי אינפוזיה. ואז גם היה ערב תרבות של החוליה שלא השתתפתי בו כי החובשים אמרו לי לנוח בצד.

ואתמול היינו אמורים להיות ביהודיה אבל בגלל שאתמול העומס חום היה הכי כבד הלכנו במקום ללונה גל ולא הסכימו לנו להיכנס לשום דבר עם חולצתנועה אז בסוף נכנסתי רק לבריכה [וגם זה בסוף היה עם חולצתנועה] ועשו לנו גם משבצת בבריכה של הילדים הקטניייים חח. ובערב שוב לא היה לי מצברוח ולא הסכמתי לאכול אז גם לא השתתפתי בערב תרבות המחוזי ובמקום זה אכלתי ודיברתי עם נטע- המדריכה של אשדוד מרכז.. ואחרכך הלכתי עם עומר ליד הכינרת וסיימתי שם את האוכל ושוב דיברנו וזה. ושרנו מורלים של מחוז חיפה חחחח

והיום היה ממש כיף. בבוקר אכלנו וזה ואז אני ומיאל הלכנו לזרוק את הקרטון של הזבל וניסינו לקלוע מרחוק- אך ללא הצלחה- הקרטון נפל מחוץ לפח >< ואז היא השפריצה עליי ליטר וחצי מים [תודה מיאל ><] ואז עשינו בננננננות ומתתי מפחד וזה ואז גם הרכז שכבה שלנו וגם זאת שהייתה אחראית על הבננה שלנו וגם כל מי שהיה איתי על הבננה עזרו לי להפסיק להיות פחדנייית כזאת ובסוף עשיתי את הבננה, והייתי בין היחידים שלא נפלו והיה שיא הכייייייף ואז היינו בכינרת כמעט כולם וזה והיה ממש כייייף! ואז עלינו לאוטובוסים והייתי באוטובוס עם משגב יובלים, טבעון, רוממה וחופ"כ- זתומרת- אני ומיאל חח והיה ממש כיף באוטובוס. עכשיו רשמית אני יודעת מורלים של כל המחוזות חח וגם דיברתי עם עדן והיא באמת עזרה לי להבין כמה דברים חשובים..

קיצר, במילה אחת, החייצת והטיול היו ממש משמעותיים.

אהה כן, והייתי צריכה להזכיר את זיגי ביום הראשון אבל שכחתי..

 אז זיגי- הזכרתי אותך (;