לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

lithium



Avatarכינוי: 

בת: 29

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

5/2012

ללמוד לשתוק.


היום הייתי בלשכת גיוס, היה לי צו ראשון, ולא ממזמן דיברתי עם ההורים שלי על המבחנים שהיו לי  והם החזירו אותי לרטלין שאני לא מוכנה לקחת, לא משנה מה אני אגיד הם לעולם לא יבינו אותי, הם יסגרו אותי בתוך עצמי כשאני מנסה לחפש אצלם מקום של הבנה, אני צריכה ללמוד לשתוק, חבל שרק פה דרך המילים אני מדברת ונפתחת.. כלפי אנונימים שלא מכירים אותי ויכולים לשפוט אותי ביתר קלות, אני על סף דמעות פה, אני לא רוצה להיות מישהו שאני לא, הם לא מבינים את זה, האחים שלי, לא אכפת להם, הם לא רואים את המציאות כמו שאני רואה אותה והם לעולם לא יראו. אבל לנסות להבין? חה.. הצחיקו אותי ואני נופלת בזה שוב ושוב, מתי אני לעזאזל אלמד שלא בוטחים במשפחה שלך בנושאים כאלה ושעדיף לשתוק?! מתי?! ולא אכפת לי מכלום יותר, אני מנסה ומנסה להפתח אליהם וכלום! הם חוסמים אותי! והם עוד מתלוננים שאני כל היום בין 4 קירות, זה באמת מעניין למה, אז הינה עובדה, הורים יקרים אתם הבעיה! ועם כל הטיפולים הפסיכולוגים שאתם הולכים אליהם, כדי שתמשיכו כי הדרך אלי מאוד ארוכה, למען האמת היא לא, כי אני רק מחפשת הבנה אבל אצלכם אני לא אמצא אותה לא משנה כמה אני אנסה להפתח אליכם ולדבר על נושאים שבאמת חשובים לי אני לעולם לא אצליח כי אתם לא נותנים לי, אתם מחפשים כל הזמן מה לא בסדר בי, מה אני במעבדה? לא ידעתי שאני מוזרה, או פסיכית גם בלי שתגידו לי אני מרגישה את זה, כל מה שאני עושה לעולם לא יראה לכם טוב לא משנה מה, לדוגמא אני רוצה לשרת רחוק מהבית הבעתם התנגדות אני מבינה אתכם, אבל לעזאזל תרפו, אני יודעת מאיפה הכל בא אז.. שלא ימכרו לי כלום, שיתחילו לשחרר מי מכל יודע, נכון אבא? אתה גדלתה מחוץ לבית אתה הלכתה לטכני בחיפה! אתה ורק אתה יודע איך זה אז מה? אתה מנסה לפצות על זמן משפחה אבוד? לא רוצה, אני רוצה רחוק ממך ומאמא ומהאחים שלי! רוצה להיות עצמאית ולא להיות פחדנית! אבל שוב ושוב אתם מלמדים אותי שעדיף לשתוק ולהמשיך להתחבא, כדי שאתם תעשו את הכל, אותו הדבר עם הרטלין המקולל, אני בגללו מרגישה כמו מפלצת אתם לא קולטים?! הערכים שלי ואני לא מרשים את זה לעצמנו אנחנו מרגישים מקוטלגים! אתם לא מבינים את זה!!! הרי למה שתבינו, אתם רוצים לטובתי אבל כשאתם רוצים לטובת מישהו את רק עושים ההפך, אז תשמרו את זה לעצמכם, תעשו לי טובה מאוד ענקית, ופשוט תפסיקו, כי עם כל הכבוד ויש לי המון כבוד אליכם, אתם רק גורמים ליותר נזק מאשר מתקנים משהו. והלוואי ויכולתם להבין את זה, את הכל, לקרוא ולהבין בלי לשאול אותי למה את מתכוונת כי זאת השפה הכי ברורה שאני יכולה לדבר בה אבל אני לא אתן לכם את התענוג, כי זה המקום היחיד שאני יכולה לדבר בו בלי שתתקפו אותי, כי ככה אתם תמיד עושים, גורמים לי להרגיש בדיוק כמו בשיר של סקילט... מפלצת. 

~הוספת עריכה~

בפוסט בעמוד השני יש סונטה שכתבתי.. אם תרצו תעברו אליו ותגיבו שם :) 

 






נכתב על ידי , 1/5/2012 19:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,726
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , שירה , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לanywhere but home אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על anywhere but home ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)