With red robes cutting herself off from the branch and floating to her
away from the crowded city, the smoke is rising above the houses
and the cars are leaving tires marks on the road,
lending on the sidewalk and looking at the green robes which remained
on the trees and regretting that her mother painted hers in red,
again the wind is taking her away to float above all
the smoke and seeing her sisters crushing to fragments with smile
on the face, keep traveling on the red roofs, to breathe in
the smoke and to paint the robe in black, and to wonder that
nothing getting off from her, missing to the green shade that she wear on the branch
on the tree which looking onto the blue sea, the wind bringing her
to the same tree that from him she toke her, and seeing that everyone disappeared
and the tree left alone, the wind laying her down under the tree, she is closing eyes
and waiting for the winter to come
הגלימות
עם גלימה אדומה מתנתקת מהענף ומרחפת לה
הרחק מהעיר ההומה, העשן מתיימר מעל הבתים
והמכוניות המשאירות סימני צמיגים על הכביש,
נוחתת על המדרכה ומביטה על הגלימות הירוקות שנותרו
על העצים ומתחרטת שאימה צבעה את שלה באדום,
שוב הרוח לוקחת אותה הרחק לרחף מעל כל
העשן ורואה את אחיותיה נרמסות לרסיסים עם חיוך
על הפנים, מממשיכה לטייל על הגגות האדומים, לשאוף
את העשן ולצבוע את גלימה בשחור, להתפלא שכלום
לא יורד ממנה, מתגעגעת לגוון הירוק שלבשה על הענף
בעץ המשקיף אל הים הכחול, הרוח מחזירה אותה
לאותו עץ ממנו לקחה אותה, ורואה שכולן נעלמו
והעץ נותר לבדו, הרוח מניחה אותה לרגליו של העץ, היא עוצמת עיניים
ומחכה לחורף שיבוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: