קוראים לי אנה ( שם בדוי ) ,
בת 16 מאיפה שהוא בארץ ..
אף פעם לא הייתי ואני לא יהיה בן אדם שמתלונן על החיים שלו ,
ואני גם יחסית סגורה , ולא נוהגת לספר לאנשים על החיים שלי , ומה שעובר עליי ,
ובגלל זה אני לא מתכוונת לגלות את השם האמיתי שלי פה .
כשהייתי בת שלוש , אמא שלי ברחה מהארץ , ונטשה אותי ואת 2 האחים שלי עם אבא שלי .
עם הזמן למדתי להתרגל לזה , והכרתי הרבה ילדים שהסיפור שלהם דומה לשלי .
כשעברתי לחטיבה , היה לי בעיות נפשיות , ויחד עם זאת ,
הגיעו כל הבעיות החברתיות .
הציק לי היחס של הילדים אליי , והתחלתי לזלזל בעצמי גם כן ,
התחלתי לעשן , לחתוך ורידים , שתיתי אלכהול , והרסתי לעצמי את כל החיים .
כשהייתי בת 12 וחצי , אחותי בת ה17 ברחה מהבית ולא נראתה עוד ,
מאז היו למשפחה שלי הרבה בעיות פנימיות ,
אבא שלי החל לחוות הרבה התקפי לב , ופונה רבות לביה"ח .
אני ואחי בן ה16 היינו נישארים הרבה לאותם שבועות לבד בבית ..
כל החיים שלי נורא "התבלגנו" , לא הייתי משלימה שעות שינה , לא הייתי הולכת לבית הספר כלל וכלל .
המשך:
בגיל 13 וחצי אבא שלי מת מהתקף לב במשרד העבודה שלו ,
כאשר גילה שאני מעשנת .
עד היום אני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על זה שאני גרמתי למותו .
אחי כבר היה בן 17 ונשלח לצבא מוקדם ,
ואותי שלחו לגור עם דודה שלי .
בגיל 14 , ראיתי שוב את אחותי אחרי שנה וחצי . היא סיפרה שהתחתנה עם חבר שלה , ונולד לה ילד , אבל הילד הוא לא מחבר שלה , אלה מערבי .
החבר שלה גירש אותה מהבית שלו , ולכן היא תחתנה עם אותו ערבי . לא היה להם כסף למחייה , אז היא מכרה סמים .
ועכשיו המשטרה מחפשת אחריה . לכן היא בורחת מהארץ .
אחרי יומיים היא שוב נעלמה , ועד היום לא שמעתי מאחי .
לאחר שנה , נודע לי שאחותי יושבת בכלא , מכיוון שנתפסה כאשר ברחה מהארץ .
בכלא היא התאבדה .
עד היום לא ראיתי ולא שמעתי מילה מאחי , ומאחותי ומאמי .
ואת אבא שלי אני לא ישכח לעולם .
כל האנשים שחושבים שהחיים שלהם קשים כי הכלב שלהם מת והחתול נדרס ,
טועים , אז נכון שזה כואב , אבל זה עובר וממשיכים הלאה , הכל כתוב למעלה .
אני את החיים האלה מתכוונת לעבור , ולהיות חזקה . אני לא אשבר .
כי אני יודעת , שזה מה שצריך לקרות , וזה הגורל שלי .
די לבכות על זה שאתם לא יכולים לרדת 2 קילו מיותרים .
זה שטויות , החיים שלכם יפים , ובגלל שרובכם צעירים , כדי שתתחילו לחיות את החיים , כי עוד לא עברתם כלום .