הרעיון הוא לא לשמוע, לדבר, לראות סרטים, תמונות וכל דבר שקשור לביטלס.

זה עוזר לך להעריך מחדש את השירים, שקצת שוכחים את הגאוניות שלהם אחרי כל כך הרבה זמן של האזנה רצופהP: וכמובן אתגר, לראות אם נצליח וכל זה.

אז עשיתי באייפוד רשימת השמעה של כל השירים לא שלהם (ולא קריירות סולו/בנים של..), החבאתי את התיק-ביטלס שלי, תקליטים, ספרים, דיסקים, סיכות, פוסטר, ציורים ותמונות (גם במחשב), חרשתי קצת על האלבומים יומיים לפני (לא הספקתי לשמוע את כולם;;) ו..יצאתי לעולם הגדולXD

לא חשבתי שממש תהיה לי בעיה עם זה, זה לא שלא עברו עלי שעתיים שלא שמעתי אותם..חוץ מזה, אני לא נכנעת/נשברת בקלות (תכונה שהייתה לי מאז ומתמיד ויכולה להיות מאוד לא עוזרת לפעמים), אז ממש אין סיכוי שאני אפסיק באמצע או משהו.

 אבל לא לדבר עליהם, לזמזם שירים..זה פשוט קופץ לראש כל הזמן וממש קשה לא לחשוב על זה. וכנראה הידיעה שיש לך עוד 6 ימים שלמים לא לשמוע אותם גם משפיעה על זה.

כל דבר שאני רואה או שומעת מזכיר לי אותם, וזה לא מקל על הענייןXP

ומשום מה יש את ההרגשה הזאת בבטן, שזה פשוט יוכל לשפר לי את המצב רוח אם אני אשמע אותם. או אחד מהם. שיר אחד. או רק לשמוע אותם מדברים. לכמה שניות.

אז השבוע התחיל אתמול, ואני נקיה כבר יום שלם! וחצי! יאי.

(הזמן עובר לאט.....)

10/09/08-עריכה:

לא ידעתי איך אני אגיב לשבוע הזה..לא היו לי רגעי טירוף קריזה שכאלה, שדווקא היו צפויים. פשוט באסה תמידית כזאת, ואני לא חושבת עליהם וכאילו "משקיטה" את הערוץ חשיבה הזה בכלל, ככה שאם אני נזכרת בהם או משהו, זה לא עושה לי כלום. לא שאני לא אוהבת אותם-ממש לא! אבל פשוט יש לי את היכולת הזאת להתעלם מדברים מסויימים. זה יכול ממש לעזור לפעמים, אבל לפעמים מתעלמים מדברים לא כדאי להתעלם מהם וזה לא טובP:

אז אני מתעלמת מהם עכשיו, אבל אני יודעת שזה רק לשבוע, אז זה בסדר.

ואני ממש מבואסת, אבל אני יודעת שהמצב רוח שלי ישתפר קצת כשאני אשמע אותם שוב, אז זה גם בסדר.

ואני מנסה להתרכז בדברים אחרים, ולהתחיל לקחת את עצמי בידיים כמו שאומרים, אבל רק בשביל החופש שיהיה לי אחר כך.