כן כן , אני יודעת שאחרי הרבה זמן.
פשוט הלימודים האלה ....
פרק 21
היא חסמה את ידה עם פיה, ממשיכה ללכת אחורה מסתובבת ורצה לכיוון חדרה ,
היא נחתה על מיטתה והחלה לבכות..
לאחר כמה דקות של בכי היא קמה ממיטתה והלכה לכיוון השרותים.
היא פתחה את דלת השירותים ונעלה אחריה ...
'נמאס לי , נמאס לי ' חשבה בליבה וניגבה את הדמעות ,
היא הרימה את חולצתה מעט והסתכלה בפרופיל במראה
' מכוערת , זה מה שאני ' חשבה
'אמא שלי בוגדת באבא שלי '
' אבא שלי לא מסכים לי להיות עם הבן אדם שאני אוהבת '
" מה אני שווה בכלל ? " היא לחשה והתיישבה מול האסלה ,
דוחפת אצבעות לתוך פיה ולוחשת " אני מצטערת שובל "
- - -
שובל :" אמא נוו כבר רבע לשמונה מתי נצא ? "
חנה: " רק רגע אני יקח את התיק שלי "
שובל :" טוב זריז אני מחכה לך למטה " אמרתי וירדתי למטה
התיישבתי בספסל שליד הבית וראיתי שרון יוצא מביתו
גם לכיוון בית הספר.
- - -
אוריאן ניקתה את שאריות הקיא שנותרו על האסלה ויצאה מהשרותים ,
עשתה סידורים אחרונים וירדה למטה , לחכות לאמא שלי שובל
- - -
שובל : " רון " צעקתי לכיוונו והוא כתגובה הסתובב
רון : " אהה שובל מה קורה ? " אמר מתקדם אליי וכאשר הגיע אלי נשק לי בלחי
שובל : " בסדר , מה איך בבית ספר ? מסתדרים ? "
רון :" כן בערך"אמר ולאחר כמה שניות של שתיקה הוסיף
" איך את הולכת לבצפר ?" שאל אותי
שובל :" הנה אני מחכה לאמא שלי והולכת , למה? "
רון : " פשוט , אני קצת מאחר היום ואני נוסע באוטובוסים , אפשר לבוא איתך ? "
שובל: " בטח מאמי ,אבל קח בחשבון שאוריאן גם באה "
רון: " אהה אוקי , אני לא ידבר איתה "
דיברנו עוד כמה דקות וראיתי את אמא יוצאת מהבית סימנתי לו לבוא לאוטו
התיישבנו , והתחלנו לנסוע לכיוון ביתה של אוריאן .
חנה : " אז מה רון , למה עברת לאשל הנשיא ? " שאלה חנה כאשר
עצרה מתחת לביתה של אוריאן.
רון : " את יודעת הבית ספר הקודם לא היה ממש משהו , אז חיפשתי מקום טוב יותר "
חנה :" אהה אוקי " היא אמרה ואוריאן נכנסה גם לאוטו .
אוריאן : " בוקר טוב " היא אמרה לי והיה אפשר להריח בפיה ריח של קיא .
שובל : " בוקר טוב " אמרתי , ויצא מצב שאני התיישבתי באמצע , מצד אחד רון
ומהצד השני אוריאן .
אוריאן : " מה הוא עושה פה ? " היא לחשה לי באוזן
סימנתי לה 'אח"כ ' עם היד והמשכנו לנסוע , שותקים .
- - -
רונן עצר ליד שער בית הספר והסתכל על שובל אוריאן ורון נכנסים לעבר
בית הספר ...
' מי זה הילד הזה ? ' חשב לעצמו .
כאשר הם עברו אותו כבר הוא הרשה לעצמו להתקדם לכיוון השער ,
הוא כל כך לא רצה לפגוש את אוריאן.
- - -
רון החל להתקדם במסדרון לעבר כיתתו ושובל נפרדה מאוריאן בנשיקה .
אוריאן: " את חייבת לי הסבר על זה " אמרה והסתכלה על רון .
שובל הסתובבה והתקדמה במהירות ליד רון ,משלימה פערים אחריו ,
עד שהייתה איתו באותו קצב .
הם נכנסו לכיתה והתיישבו במקומם , לאחר כמה שניות רון שבר את השקט.
רון:" קשה לי "
שובל: " עם מה ? "
רון : " עם כל החיים האלה ,קשה לי . זה פאקינג פעם ראשונה שאני מתאהב במישהי
והכל נראה טוב ויפה עד שאבא שלה בא והורס הכל , ואז היא לא רוצה קשר איתי ,
המשפחה שלי במשבר כלכלי , אני מרגיש כמו באיזה סרט . "
שובל: "דיי , אל תדבר ככה " אמרתי וחיבקתי אותו אלי .
- - -
אורית : " היה לי כיף איתך " אמרה ושכבה לצידו של שוקי , ערומה.
שוקי : " גם לי היה כיף איתך " הוא לחש ונשק לה קלות על השפתיים ולאחר מכן הוסיף
שוקי : " מה עם הבת שלך ? "
אורית : "אני לא יודעת , האמת שלא דיברנו על זה מאז .. הבטחתי לה שזה לא יקרה "
שוקי : "ולמה לא קיימת את ההבטחה ?" הוא אמר בקול מתגרה
אורית:" איתך אפשר לקיים הבטחות בכלל ?" היא חייכה ונשקה לו .
- - -
אוריאן התיישבה בכיסא שלה והניחה את ראשה על השולחן , עוצמת עיניים.
לא מפסיקה לחשוב על כל השבוע האחרון , כל מה שעבר עליה .
רון , רונן , אמא שלה , אבא שלה, המראה שלה , כל כך נמאס לה ,
היא רצתה פשוט לעזוב את הכל ולברוח , אך ידעה שלא תוכל לברוח מהמציאות שהיא חיה בה.
לפתע היא שמעה את הכיסא שלידה זז והיא סובבה את הראש .
זה היה רונן .
רונן :" אוריאן? "
אוריאן : " אהה ? " היא ענתה לו בחוסר חשק
רונן : " קרה משהו ? את נראית עייפה "
אוריאן ידעה שזה בגלל ההקאות , הם מתחילות להשפיע עלייה.
אוריאן : " לא זה סתם , היה לי לילה ארוך "
רונן:" אוריאן , אני לא רוצה לריב איתך יותר . זה קשה לי "
אוריאן :" זה בסדר רונן " היא אמרה , היו לה מספיק צרות באותו זמן .
רונן : " ואני באמת מצטער, מה שעשיתי לא היה במקום ,לא היתי צריך להביך אותך מול כולם "
' טוב שאתה יודע ' חשבה בליבה אך ענתה "זה בסדר, אתה לא צריך להצטער " וחזרה להרכין את ראשה על השולחן .
- - -
צלצול של ההפסקה צלצל , וקולות של ילדים ממהרים נשמעו מיד עם השמעתו .
הרמתי את התיק שהיה זרוק על ריצפת הכיתה והתקדמתי לכיוון הכיתה של אוריאן ,
ומצאתי אותה רדומה על שולחנה ...
שובל: " אוריאני "
אוריאן : " מה ? " היא ענתה בקול עייף , אפשר היה לשמוע שהיא תשושה .
שובל : " מה קרה , למה את נראית ככה? "
אוריאן: "אני לא יודעת שובל , הראש שלי כל הזמן עסוק ,
אין לי זמן לעצמי , אני מדרדרת בלימודים , אני מרגישה מכוערת ,
אמא שלי בוגדת באבא שלי .. "
שובל : " אוריאן , אני רוצה שתבטיחי לי , שתשבעי לי .. "
אוריאן: " שמה ?"
שובל : " שלעולם לא תנסי להקיא שוב , שלא תפגעי בעצמך ככה "
אוריאן : "אני לא יכולה להבטיח לך את זה "
- - -
כפיר עמד בקיוסק , מוכר ל100 ילדים רעבים אוכל , לא עומד בלחץ .
כפיר: " טוב , אתה מוכן להחליף אותי פה , אני רוצה לעשן סיגריה ? " הוא פנה לאחד העובדים שהיו במקום
" כל הזמן אתה עושה לי את זה כפיר , יש לך 5 דקות " העובד השיב לו בעצבים .
כפיר יצא מהדלפק והלך לעשן סיגריה בדשא, כמו שהיה רגיל .
הוא התיישב על הדשא הרטוב , רק לפני 10 דקות השקו אותו..
הוא הוציא מכיסו את קופסת הסיגריות , הוציא סיגריה אחת והדליק אותה ...
שירז שעברה שם ראתה אותו ובאה לכיוונו .
כפיר:" רוצה ? " שאל והצביע על קופסת הסיגריות שהייתה מונחת לידו .
שירז :" לא תודה. הפסקתי "
כפיר: " אז מה ככה שירז ? משהו חדש ? "
שירז :" אתה יודע , רגיל "
כפיר : " כן "
שירז : "מה איתך ? "
כפיר:" מה איתי ? צריך להיות איתי משהו ? "
שירז :" לא יודעת, הרבה זמן לא דיברנו.. יש .. יש לך מישהי ? "
כפיר: " אני התאהבתי שירז , פעם ראשונה בחיים שלי " הוא אמר ולקח עוד שכאטה מהסיגריה שלו ,
ששירז שמעה את מילותיו נצבט לה הלב .
שירז : " מה ... ומי זאת? " שאלה וקיוותה לשמוע כל תשובה מאשר שובל
כפיר: " שובל , אבל זה באמת לא משנה , הילדה הזאת קשה מדיי "
' בת זונה ' חשבה לעצמה ואמרה " אהה , טוב שיהיה בהצלחה אני זזה " היא אמרה וקמה בעצבנות מהדשא הרטוב.
- - -
היום עבר מהר , אוריאן נכנסה הביתה ועברה על פני אמה בלי לומר מילה ,
היא רק רצתה להגיע לחדרה ולישון , לישון הרבה .
ההקאות עשו אותה עייפה , היא לא עמדה בזה יותר .
היא נכנסה במהירות למיטה וכיסתה את עצמה , לא עברו 10 דקות והיא כבר חלמה.
- - -
השעה הייתה כבר 5 בערב ,
עמוס עלה במדרגות הבניין וראה את יהונדב יושב בכניסה
עמוס :" שלום שלום "
יהונדב : " שלום "
עמוס : " מה אתה עושה פה לבד ?"
יהונדב :" ההורים שלי ..הם , הם צריכים להגיע... עוד מעט ואממ.. אני מחכה להם " הוא גימגם
עמוס : " בוא , אתה יכול להיות אצלנו בנתיים , אל תתבייש "
יהונדב : " תודה , תודה לך.. עמוס " הוא קם וסידר את משקפיו
עמוס :" זה בסדר אתה לא צריך להודות לי , תיהיה בנתיים עם אוריאן , תלמד אותה קצת " הוא אמר והמשיך לעלות במדרגות
יהונדב : " אתה צריך עזרה עם המזוודה ? "
עמוס :" לא תודה " הוא אמר ופתח את דלת הבית ,
עמוס : " שלום " הוא צעק בחלל הבית שהיה שקט ולאחר כמה שניות הוסיף , " יש מישהו בבית ? "
- - -
אוריאן פקחה את עינייה למשמע צעקותיו של אביה ,
וענתה בקול עייף " אני כאן "
עמוס צעד בנעליו הכבדות אל חדרה בעוד יהונדב יושב בסלון מבוייש .
עמוס : " לא נותנים חיבוק לאבא ? בכל זאת , לא היתיי פה כמה ימים "
אוריאן קמה ממיטתה בעייפות וחיבקה את אביה
אוריאן : " הבאת לי משהו משם ?"
עמוס: " האמת שלא ידעתי כל כך מה הטעם שלך , אז החלטתי שמחר אני ואת נלך אחרי בית הספר לקניון לקנות לך בגדים "
אוריאן : " ואיי תודה אבא " היא אמרה והלכה לכיוון השרותים לשטוף את פניה , ובדרך ראתה את יהונדב יושב בסלון ..
אוריאן : " שלום " היא אמרה לו והוא החזיר לה סימן עם היד וחייך בנימוס , היא חלפה על פניו ונכנסה לשרותים .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
