כבר אחרי 12 בלילה. ויש מחר בצפר, פורים. לשעה כזאת אתה מגיע כמישו חופר ומציק לך במסנג'ר..

אתה מנסה להגיד לו שאתה הולך לישון, גם אם לא באמת, ואז הוא רוצה לשלוח לך תמונה, או סתם להמשיך לדבר.. ו.. אולי די?

למה אנשים לא מתחשבים רוב הזמן בצד השני, חושבים על עצמם, ולא חושבים לרגע איך הם היו מרגישים מהצד השני.

ואני לא מדבר לאו דווקא על שיחות במסנג'ר, ניקח לדוגמא נעליים.. תמיד יש את הילידם שרוצים גם לקנות נעליים באפנה, ולהיות כמו כולם,

לקנות נעליים מגניבות, או סתם נעליים זה לא משנה, והנעליים שלהם דיי מכוערות, שלא נאמר טפשיות.. ויהיו את הילדים שיצחקו עליהם..

אבל ברגע שזה קורה לך זה לא מצחיק.

בגלל זה, כשקורים לי דברים שאני יודע שהתגובות עליהם לא נעימות, אני משתדל לא להגיב כשזה קורה למישו אחר.

אני למדתי מנסיון שיש דברים שישפיעו עליך בהמשך. אם רוב הבצפר צוחק עליך כי אתה בא עם אותו קפוצ'ון שבועיים ברציפות בלי לכבס אותו [עוד לא קרה לי]

רוב הסיכויים שזה ישפיע עליך, תתרגל להיות מושפל, ותהיה סגור בעצמך, וביישן, ומתוסכל, וזה בסוף מגיע למצב קיצוני שיש ילדים שמתאבדים.

אני קצת נסחפתי פה, איך הגעתי טוב שנייה ממסנג'ר להתאבדות.. לא משנה, העיקר שמבינים את הנקודה..

תנסו להיות יותר טובים לאנשים סביבכם, אם משהו לא נעים לכם, תשתדלו לא לעשות אותו גם לילד אחר.. כי זה ממש, אבל ממש לא נעים..

ואני גם לא מדבר בתור איזה חנון שכבתי, מנודה, או מתבודד, אין לי שום בעיות חברתיות.. אבל אני יודע מה עובר על הילדים שצוחקים עליהם כל יום.

כמו שני החנונים מהשכבה שלי, שרוב ההפסקות ישבו על ספסל ליד החדר מורים, מדברים בלהט על איזה משחק מחשב, או..מבוכים ודרקונים..

ילדים צוחקים, גם אתה מגחך, אבל משתדל לא יותר מדי, כי אתה יודע איך זה שצוחקים עליך.. נגיד איזה ערס יצא בגילוי לב ויגיד שהוא אוהב

את כריסטינה אגילרה ושהוא מעריץ שרוף שלה. יצחקו? בטח! ויהיה לו נעים? ממש לא..

טוב כואב לי הגב, לילה טוב..מקווה שהבנתם את המסקנה, כי כתבתי הכל פה בעילגות יתרה..

*אם יש שגיאות - מאוחר בלילה..