my (NOT SO) simple life

דבר ראשון רציתי לספר על הטקס שהיה לנו בקאנטרי על יום השואה.

זה היה מאוד מרגש ויפה....

רק התעצבנתי בטירוף על איזה ילדה אחת שישבה שם וצחקה כמו איזה פוסטמה.

באתי להוריד לה כאפה.

טוב אז יום השואה.

זה נורא. נורא מה שבנאדם מוכן לעשות.

כדי להשמיד.

כדי להרוג.

כדי לרצוח.

כדי לענות.

כמו זבובים,הם קטלו אותם.

רק בגלל איש אחד,פסיכופת,מעוות,מגעיל,רע.

ועוד הרבה דברים שאני לא אפרט כרגע.

ולאנשים שם לא היה כוח.

ואני לא מבינה.תקראו לי תמימה או משבאלכם אבל אף אחד לא היה יכול להתנגד?,לעשות משהו?

התייחסו אליהם כמו אל חרקים שפשוט מרססים ומשמידים.

איך?איך מישהו מסוגל להתמודד עם המראות המזוויעות האלה?

ולמה? למה בן אדם צריך לקבל את היחס הנורא הזה?

מה? רק בגלל שהוא יהודי?

רק בגלל שהוא כהה עור?

רק בגלל שהוא גיי?

סתם גזענות מגעילה.

לדעתי,זה המקרה הכי נורא שקרה בכל ההיסטוריה של העם היהודי.ובכלל.

טוב וגם אני ממליצה על הסרטים של יום השואה הם ממש טובים.

כמו נגיד-"הפסנתרן" ו"החיים היפים" ועוד הרבה סרטים מדהימים שכדאי לראות.

"לבלז'ץ,לבלז'ץ,לבלז'ץ-למוות,למוות,למוות."

תגובות?