מתהלכת בין שבילים, מביטה לכיוונים.
המקום שומם כמעין מדבר,
מלבד פרח קטן ונבול שנשר.
פרח שנראה עזוב וללא כל קורת רוח.
יש בי אמונה, שאומרת שהפרח הקטן עוד יתאושש
וישנה את העולם ואף יגרום לו לאהוב את כולם.
ובשל אמונה זו, מוכנה אני להעניק לו אהבה!
גברת פרנצ'סקה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גברת פרנצ'סקה.
