אתה יודע..?

לא יודעת מה קרה לי.

השלמתי עם זה שלא תתקשר.

עכשיו אני רק חושבת על איך לעזוב את העניין.

או על מה לעשות כשאני אראה אותך.

לגרום לך להתחרט?

לגרום לך להצטער?

או לעזוב את זה כי פשוט זה לא היה אמור לקרות.

בסדר אני מבינה.

אתמול הייתה הצפירה.

היה יותר קשה הפעם.

אין לי איך להסביר.

אולי אתה מרגיש משהו אחר.

אני פשוט רואה תמונות של כל מה שקרה,מול העיניים.

ביום שני אנחנו נוסעים ליד ושם.

גאד.

אתה יודע,

התקרבתי כ"כ לידיד שלי בזמן האחרון,

אחד שלא ראיתי מלא זמן.

ועזרתי לו בעניין כלשהו,

ויצא לי לחשוב..

על הרבה דברים,

אבל לא עליך.

אני לא יודעת מה איתך,

אולי אתה שם,בבית הספר,

או בבית מול הטלוויזיה,

יושב ונמצא בזמן כלשהו,

במצב כלשהו עם אנשים,

אבל הראש במקום אחר..

בבנאדם אחר.

מנסה לנחש מה הוא עושה עכשו,

ואם הוא זוכר.

אני מתגעגעת לפעמים אתה יודע?

אבל חלקים מהתמונה שלך בראשי נמחקים,

חלק קטן בכל יום.

אני כנראה רק צריכה לחכות.

למרות שאמרו לי לא לוותר,

זה דיי תלוי בך.

אני רק צריכה לחכות,בסבלנות,

סבלנות שאין לי.