פרק 3 XD
מקווה שתאהבו =C
אשמח לתגובות XP
תודה ל-אפשר לקרוא לי גילי D:
אל שתקנה קצת את הסיפור =CC
מהפרקים הקודמים של א.פ.א.ר:
רוח הייתה מכל הצדדים שלי ,
התחלתי לרדת לרצפה בקושי יכולתי לנשום.
הייתי המומה, פחדתי, התחלתי לבכות.
לא הבנתי מזה, פתאום נשמע צעקה "לאאאאאאאאא".
פרק שלישי-האמת מתגלה~הבכי שנוצר !
לא יכולתי לראות מי זה היה, פשוט הייתי מושתקת על הרצפה.
הרוח נפסקה והנער שעשה אותה שאל:
"עומר? מה, למה אמרת לי להפסיק?" אמר בפרצוף כועס,
"היא לא זרה, אני הבאתי אותה.." אמר לרן.
עדיין לא זזתי. נשארתי על הרצפה. בכיתי, לא הבנתי איפה אני,
רציתי לחזור הביתה, התחלתי לפחד.
עומר התקרב אלי. "את בסדר?" שאל ,
הסתובבתי אליו וראיתי שהפנים שלו ממש מולי.
"אממ.. כ..ן אני בסדר" הייתי ממש מבוהלת, זה היה הוא זה שהציל אותי בבית
שלי. (ראיתי שמישהו שבא מהחלון ומכה אותו, היד השתחרה ונפלתי
על הרצפה. הנער היה חסר הכרה. ראיתי עוד נער עומד מולי ושואל
"את בסדר, נפגעת?". לא הספקתי לענות לו והתעלפתי על
המקום...- מתוך פרק 2). זה שהתנגשתי בו שרצתי .
הוא חייך אלי ועזר לי לקום. רן, זה שהפעיל את הרוח בא ואמר,
"אני מצטער חשבתי שאת רוצה לתקוף אותנו." הוא הסתכל עלי בפרצוף ממש
עצוב. עניתי "זה בסדר", וצחקתי בקטנה.
ראיתי שהנערים שהיו מאחורי עומר באו, נער אחד בא והתקרב אלי,
"שלום, קוראים לי מאור" אמר בחיוך גדול. "היי, לי קוראים דניאלה".
"שלום דניאלה" נשמע קול, הסתובבתי וראיתי עוד נער. "לי קוראים פז, נעים
מאוד להכיר אותך" אמר וגם חייך. חשבתי לעצמי 'ואו איזה מנומסים הם'. ומיד
מיהרתי לענות ,
"היי, גם לי מאוד נעים להכיר אותך" אמרתי במן צחוק שכזה
'אפילו שאני כזה לא יודעת מה אתה רוצה מהחחים שלי',
אבל בכל מקרה חייכתי וטיפה צחקתי. אבל, בתוך תוכי הייתי די עצובה.
"אז כנראה אנחנו צריכים לתת לך הסברים" אמר עומר במבט די עצוב.
עניתי "כן, נראה לי". "טוב. אז בואי לחדר, איפה שהיית, ושם אני אספר לך הכל" הוא אמר.
הלכנו לחדר וישבנו ליד שולחן, כמובן גם עם רן, מאור ופז היו איתנו.
עומר התחיל לדבר. " לכל אדם יש קסם בתוכו. יש אנשים שיכולים להשתמש
בקסם שלהם ויש כאלה שהם לא יכולים, הרוב הם לא יכולים." אמר עומר.
"כמעט כל האנשים שיש להם קסם 'מופעל' נולדים בארץ שאנשים רגילים לא
יודעים עליה. יש אולי שניים- שלושה אנשים שהקסם שלהם מופעל והם נולדים בכדור
הארץ, איפה שכולם גרים ואותם צריך למצוא ולהביא הנה למקום הזה.
זו מין ארץ חבויה שרק אנשים בעלי קסם מופעל יכולים להגיע לפה,
ואולי אולי רק אם מעבירים אנשים בלי כוח מופעל. אבל פעולה זו היא מאוד
מסובכת. הבעיה היא שמי שנולד בכדור הארץ במקומות שכולם יודעים, נילקח בגיל מאוד
קטן, אבל אותך לא מצאו. אני, רן, מאור ופז הינו צריכים למצוא אותך לפני שהכוחות
הרעים, שרוצים להשמיד אותנו ולהישלט על כל הארץ החבויה ועל על הארץ
שאנשים רגילים חיים בה, ולהשמיד את האנשים שנשארו בארץ הרגילה, כי אותם
אנשים נחשבים למאוד חזקים.
בגלל זה הנער שראית פגע בך. הוא אחד מהאלה שרוצים להשמיד, וברגע
שגילינו אותך גם הם גילו ורצו להשמיד. אבל, מזל שבאתי ". הוא סיים.
הייתי בשוק, אלו כל כך הרבה מילים, דברים כאלה לא מובנים. הייתי צריכה
לנשום, לקחתי אוויר והוצאתי, וכך הלאה כמה פעמים.
"נו אז הבנת?" אמר רן. "הבנתי. אבל, מה זה אומר, שעכשיו אני לא אוכל ללכת
הביתה אף פעם?" הסתכלתי אליהם ועוד שנייה הייתי בוכה,
"זה אומר שבתקופה הקרובה לא תוכלי. אבל אולי לפעמים כן, בעוד כמה
חודשים. זה תלוי מה יקרה" אמר מאור. לא ידעתי מה להגיד, מה לעשות?
אני לא רוצה לעזוב עכשיו הכל. "מה, איך אני יגיד את זה להורים שלי, לחברות,
לאנשים שקרובים אלי?" שאלתי ודמעה זלגה מעיני.
" אנחנו נעביר להם מסר ונגיד להם את האמת" אמר עומר.
התחלתי לבכות ורצתי לכיוון של המיטה, הנחתי את הראש שלי על החלק של
המיטה, הייתי עם הרגלים שלי על הרצפה והראש על המיטה.
בינתיים עומר, רן, מאור, ופז עדיין ישבו ליד השולחן.
"עומר, תפסיק להסתכל על דניאלה כל הזמן" רן אמר במבט זועף טיפה.
"אתה חושב שהיא תהייה בסדר? היא כבר הרבה זמן בוכה." אמר עומר, ועדיין
הסתכל על דניאלה. "אני חושב שכן, האמת שאין לי מושג." אמר רן.
הייתי עצובה, חשבתי, 'אני חייבת לתכנן בריחה מהמקום הזה, אני לא מאמינה
להם. אלו שטויות, אין דבר כזה קסם, אין דבר כזה, פשוט אין דבר כזה. פשוט אין.'.
ודמעות זולגות וזולגות. 'אני לא מאמינה שזה קרה, זה לא יכול להיות, אני
חולמת. אני חייבת להתעורר, זה רק חלום, זה רק חלום !'.
"אני חושב שהיא נרדמה" אמר פז. "אני אלך לראות" אמר עומר.
עומר ניגש אליי והביט בי, באמת נרדמתי. הוא הרים אותי למיטה, הוא כיסה אותי
בשמיכה וניגב לי את הדמעות. הייתה כבר השעה 10:50 בלילה ,
פז, רן ומאור אמרו לעומר שהם הולכים לישון. "טוב אני נשאר פה להשגיח
על דניאלה, שלא יקרה לה משהו. " אמר עומר שהיה לידי.
פז, רן ומאור חייכו אליו והלכו.
עומר פקח את עיניו, מול הפנים שלו היו הפנים שלי.
הוא קם מיד והסתכל עלי וחשב 'או כבר בוקר!'. היא ממש חמודה כשהיא ישנה
וחייך.
"היי, עומר, דניאלה" צעק פז. "שקט! דניאלה עדיין ישנה..." אמר עומר, מרוגז.
ומאחורי פז היו רן מאור, הם התקרבו לעומר ואליי,
התעוררתי מהרעשים כשהם התקרבו. "אני חשוב שהיא מתעוררת" אמר
מאור, ומיד עומר יסתכל על דניאלה.
קמתי וראיתי את כולם מסתכלים עלי. כולם היו לידי, ממש נבהלתי,
"אה, הבהלתם אותי" אמרתי במן כעס כזה,
"סליחה" אמר עומר. "זה בסדר" אמרתי וחשבתי הם באמת לקחו את זה קשה וחייכתי אליהם .
נשמע צלצול.
"אנחנו עוד שנייה חוזרים אנחנו צריכים ללכת. את תישארי פה, אל תזוזי" אמר רן.
"טוב," אמרתי. וחשבתי 'מה נראה להם שאני באמת אשאר , הצחקתם אותי.
הגיע הזמן קצת לחקור את המקום ולראות איך יוצאים ממנו.'
עומר, רן, מאור ופז יצאו ואחרי כמה דקות יצאתי גם אני.
עומר ניכנס לחדר ואחריו רן, מאור ופז .
רוצים לדעת מה תהיה התגובה של עומר, רן, מאור ופז?
מה הם יעשו כשהם לא יראו את דניאלה?
רוצים לדעת מה תעשה דניאלה? אם היא תצליח לברוח?
מהם עוד הסודות של הארץ החבויה ? ועוד..
הכל בפרק רביעי =C
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
