-נימחק אז עלתי שוב XD-
אם היו הרבה תגובות אז אני כנראה יעלה מחר את פרק תשע,
שהוא פרק מאוד מותח-טוב די לפחות מצידי D;
אבל לא נראה שהיה היום הרבה תגוובות =\
אז תגיבו בהמונכםם =C
פתחתי טבעתת =C
תצרפו?
מיש שמיצטרף מקבל:
כפתור+אייקון+לינקוק בגודל 36(אני מקוה שזה יתן לי ואם לא לינקוק רגיל XD)
שווה לא?
הינה הטבעת:
<<
~סיפורים בהמשכים~>>±
פרק 7 XDD
מקווה שתאהבו =C
בפרק הקודם של א.פ.א.ר:
"אההה" צעקתי ,"דניאלה!!!, תחזיקי בי חזק!!!" עומר צעק .
פרק שביעי-אני מאוהבת? ^ ההשתנות המדהימה XD
הכל קרס זה היה פתאום אני ועומר הלכנו ודבירנו ופתאום נפלנו ואדמה התרחבה עוד ועוד.
"אההה" צעקתי ,
"דניאלה!!!, תחזיקי בי חזק!!!" עומר צעק .התקרבתי קצת לעומר, והוא משך אותי עליו,ממש חיבק אותי,
"אל תפחדי, אני כאן" אמר עומר.
"כן" אמרתי בשקט, ובעודי מסמיקה.
"תחזיקי בי, אל תשחררי אנחנו עכשיו ניפול חזק" אמר עומר,
החזקתי בו ממש חזק , ואז לפתע בוםםם! נפלנו על הרצפה .
"דניאלה את בסדר?" שאל עומר,
"כן אני בסדר" חייכתי,ראיתי את עצמי בתוך בור ענקי עם עומר,
"מזה,איפה אנחנו?" שאלתי,
"האמת?אין לי מושג" אמר עומר בדאגה,
ראיתי על פנוי חשש ודאג רב.
שמענו רעשים שמתקרבים לכינוינו, לפתע נראה צל שהולך אלי ואל עומר,
"אוותכם חיפשתי" אמר הנער,
הסתכלתי על עומר שעדיין החזיק אותי טיפה.
זה היה מייקל, מה?, מה הוא עושה פה?, חשבתי.
"מייקל! מה אתה עושה פה" אמר עומר בדאגה,
"באתי כדי להשלים את המשימה שהייתי צריך להשלים עוד בארץ הרגילה" ("אני,מה כבר יכולתי לעשות לה אם לא קצת לשאוב את הכוחות שלה,הרי היא עדין לא יודעת איך להשתמש בהם, אז ככה אני יכול לשאוב אותם,עד שהיא תלמד או בערך תלמד אפילו רק קסם אחד,אבל אל תדאג לא הספקתי אבל,מסכנה היא תרגיש ממש רע בקרוב וגם עכשיו" אמר מייקל במין צחוק רשע,..." מפרק חמישי)
ישר הרגשתי פחד, פחד כל כך עמוק.
עומר הסתכל עלי, ומיד אמר.
"שלא תעז לגעת בדניאלה", והדגיש כל מילה,
"את זה עוד נראה" אמר מייק ביטחון רב,
עומר קם והתחיל להילחם.
הייתי בשוק לגמרי,הייתי מבוהלת.
מייקל פגע בעומר בכתף,
"עומר!!!" צעקתי ורצתי לכיוונו,
"אתה בסדר?" שאלתי בחרדה,
עומר שהיה פצוע מאוד קשה לא ענה.
"איתך עוד לא גמרתי נכון דנאילה? " אמר מייקל,
הלכתי טיפה אחורה,אני מכשפה אני חייבת להשתנות,אני חייבת,אני לא ייתן שיפגעו בי או בעומר,אני לא ייתן.חשבתי
מזה?, מה קורה פה, ראיתי אור שבא לכיווני, אור שסינבר אותי לחלוטין
התקרבתי לאור ונגעתי בו, ואז פתאום אני רואה שאני משתנה,
הרגשתי מלאת כוח, הרגשתי נהדר.
הבגדים השתנו לחלוטין, היה לי חצאית מיני ורודה ביבי, וחולצה קצרה שחושפת את הבטן גם ורוד ביבי.
נעליים יפות בצע לבן וורוד ביבי.
מייקל היה בשוק, הוא התחיל לתקוף אותי,לא יכלתי לראות כלום, לא ידעתי איך להשתמש בכוחות, לא רציתי שזה יקרה , נפלתי הרצה ומשום מקום צעקתי "לאא!!!" ובוםם הרגשתי אנרגיה יוצאת ממני ופוגעת בי ובמייקל.
כשפתחתי את עייני ראיתי את עצמי בבגדים הרגילים שלי ואת עומר לידי,
"אהה, עומר אתה בסדר", נכון" שאלתי,
"כן אני בסדר ואיתך?" אמר עומר,
אני לא יודעת מה קרה ופשוט הבאתי חיבוק ממש חזק לעומר,
עומר היה בשוק לא הוציא שום הגה מהפה,
"אמ,סליחה, אני לא יודעת מה קרה, פשוט כל כך דאגתי לך" אמרתי והתנתקתי מהחיבוק,
"זה בסדר" אמר עומר וחייך,
אני נשארתי נבוכה מתמיד, איזה פאדיחה, צעקתי בתוכי.
"עומר, דניאלה ! ממש דאגנו , מה קרה?" ראיתי את המנהל איתי בא לכינוינו מלמעלה עם סקייטבורד מעופף כזה.
"אתם בסדר?" שאל איתי,
"כן" אמר עומר,
"תבואו ותספרו לי הכל במשרד" אמר איתי,
עלינו למעלה,והלכנו איתו למשרד וסיפרנו לו הכל,
"דניאלה, יפה מאוד שבפעם הראשונה את מוציאה כזה כוח,אבל לא להגזים, זה יכול גם לפגוע בך, במיוחד שאין לך ניסיון" אמר איתי,
"כן, אני יודעת, זה פשוט יצא לבד בלי רצוני" אמרתי,
"טוב דניאלה בואי איתי אני צריך להראות לך משהו" אמר איתי.
"אתה יכול לבוא גם עומר" וסיום.
לא הבנתי מה הוא רוצה מחיי אבל בכל זאת הלכתי ועומר בא איתי ועם איתי,
"פה תוכלי להתאמן על הכוחות שלך ועל התעופה, אבל לפני זה אני רוצה שתלכי פה לחוג פיתוח קול זה מאוד חשוב במיוחד לך זה מפתח את הראיות,וסתם גם בשביל שתהני" אמר איתי,
מה!!!, מה!!!, מה!!!, צעקתי בתוכי, אני אפילו לא יודעת את הקול שלי עכשיו רוצים שאני ישיר NO WAY (אין סיכוי), מה אני עושה?! חשבתי.
"למה את מחכה?, תיכנסי המורה כבר מחכה לך שם" אמר איתי,
זהו אני מתה,הסתכלתי על עומר, עומר חייך,החיוך הזה כל כך מתוק, רגע על מה אני חושבת? הייתי עמומה בתוכי.
"קדימה דניאלה, מה קרה?" שאל איתי
"אמ, לא כלום" וצחקתי טיפה וחייכתי,
נכנסתי לחדר ועשינו היכרות והיא לימדה אותי צלילים ממש מצחיקים, השיעור עבר ויצאתי.
הלכתי לחדר שלי ,אף אחד לא היה שם רק אני לבד,
נשכבתי על המיטה וחושבת לעצמי, עומר היה ממש בסדר איתי, הוא ממש חמוד.
בתוך תוכי הרגשתי ממש מאושרת היה לי הרגשה ממש טובה,.
"דניאלה, איפה היית" ניקול קטע אותי באמצע מחשבותיי,
"את לא יודעת מה קרה,אני יספר לך" אמרתי,
סיפרתי לניקול הכל והיא הייתה בשוק, בסוף כולם בואו וסיפרתי גם.
אף אחד כמעט לא אמינה.
הגיע הלילה והלכנו לישון.
בבוקר איתרגנו כולנו ויצאו החוצה, לכיתה.
"שיט, שחכתי את המחברת ואת הספר שלי בחדר" אמרתי,
"אז לכי להביא אותה" אמרה קורל,
"טוב אני כבר באה, תלכו לכיתה לבד" אמרתי וכלום הסכימו.
הלכתי חזרה ופתאום שמעתי את עומר רן ומאור מדברים בחוץ,
התקרבתי והיסתתרחתי מאחורי העץ.
"דניאלה ממש ממש חמודה, ממש כיף לי להיות איתה" אמר עומר.
שמעתי את זה חשבתי, שמעתי את זה אבל מזה אומר למה הוא אומר את זה לחברים שלו,לפתע הפלתי את התיק,עומר רן מאור שמעו את הנפילה ובואו לעץ, עשיתי את עצמי כאילו רק עכשיו באתי,
"הי,באת רק עכשיו או שהיית פה לפני כמה דקות?" שאל אותי עומר,
"אמ,הי,אממ, כן באתי רק עכשיו למה?" שאלתי,
"לא סתם" אמר עומר,
"אה, כן, אה נפל לי התיק" אמרתי בגמגומים וטיפה חייכתי.
"כן שמתי לב" חייך עלי עומר,
הרמתי את התיק בנתיים והסתכלתי על עומר וישר רצתי מהמקום,
"היא נראתה קצת שונה,עצובה למה היא רצה פתאום? קרה לה משהו?" שאל עומר את רן,
"אני לא יודע" אמר רן בעצב.
רצתי לחדר,נזכרתי בחיוך המקסים של עומר,לפתע הרגשתי פרפרים בבטן ההרגשה הזאת זו אותה הרגשה של אתמול, (הסתכלתי על עומר, עומר חייך,החיוך הזה כל כך מתוק, רגע על מה אני חושבת? הייתי עמומה בתוכי.מהפרק) יכול להיות שאני מאוהבת בעומר, המחשבות שטפו את ראשי והרגשתי מאוד עיפה ופשוט נרדמתי בכלל שחכתי מהבית ספר.
"מה?איפה דנאילה" אמרה קורל,
"כן זהו היא לא אמרה שהיא הולכת לכמה דקות?" אמרה נוי,
"אני הולכת לבדוק איפה היא" וסיימה.
נוי הלכה לחדר וראתה את דניאלה יושנת על המיטה ומיד הלכה לכיתה,
היא סיפרה לכולן שהיא ישנה וכמובן גם לעומר רן מאור ופז.
ואמרה למורה שדניאלה לא הרגישה טוב בבוקר.
נגמר הבית ספר,ודניאלה התעוררה,
"אואי לא אני מאחרת לבית ספר" צעקתי ובכלל לא הסתכלתי על השעון.
רצתי לכיון של הבית ספר אבל בדרך עצר אותי מישהו.
מקווה שאהבתםםם =CCCCCCC
:]]]
הלינקים :
הכותבת המשועממת-בלוג סיפורים*מומלץ* D;
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: