~~~
עריכה:
נועה, פרק 3 מוכן...
הוא שמור בטיוטות.. אל תמחקי אותו!
מוזמנת לקרוא אותו..
ואני אעלה אותו מחר.. (ביום חמישי)
ונראה לי שתעשי פרק כבר שבוע הבא כדי שלא יהיה יותר מ-4 פרקים בשבוע..
3>
לולי
~~~
היי כולם (:
כאן נועה
מהפרקים הקודמים:
כשהן נכנסות לבצפר.
הן נעצרות בפיתאומיות ומביטות המומות...
פרק 2:
הן ראו ביצפר ע-נ-ק-י ויפה.
זה היה נראה כמו גן, עם מבנים.
היו שם פרחים, ודשא ופרפרים...
הן נכנסו לאט לאט,
מחפשות את כיתתן.
הן מצאו אותה והתיישבו אחת ליד השניה.
ודיברו על סימס 2.
ופתאום נכנס ילד לכתה שלהן היו לו עיניים ירוקות - כחלחלות ושיער חום, הוא הסתכל על נטלי
נטלי לא שמה לב.
ואז המורה נכנסה ואמרה:
"שלום ילדים"
"שלום המורה" אמרו כולם בפה אחד.
"אני המחנכת שלכם, ושמי הוא נעמי, אני רוצה לאחל לכם המון הצלחה בלימודים ושתהיה לכם שנה מתוקה"
"תודה" אמרו כולם.
"בגלל שזה היום הראשון לתחילת הלימודים אתם מסיימים היום ברבע ל-12"
המורה חילקה להם תכנון בצפר.
ואז היה צילצול להפסקה.
בהפסקה הילד שהסתכל על נטלי נשאר בכתה וגם עדי ונטלי נשארו בכתה, וכולם יצאו.
עדי ונטלי ציחקקו ביניהן ודיברו והילד הזה פשוט ישב בשקט וכתב שיר, ומידי פעם הסתכל לכיוונה של נטלי.
עדי ונטלי שמו לב שרק הן בכתה ואז הם ראו שגם עוד ילד נשאר בכתה.
והן חשבו לעצמן 'איזה חמוד...'
והייתה שתיקה.
עדי שברה את השתיקה ואמרה:"אממ..."
ובדיוק הצילצול קטע אותה.
וכולם נכנסו לכתה.
ונטלי ועדי הסתובבו למקומן.
המורה נכנסה והתחילה לפרט להן על כללי בית הספר.
-סוף היום-
עדי:"רוצה ללכת לקניון?"
נטלי:"כןן!!"
עדי:"טוב אבלל יש לך כסף?"
נטלי:"לא, בואי אליי הביתה ואני אבקש מאמא שלי כסףף"
עדי:"אוקיי"
הן רצו לביתה של נטלי ונכנסו.
"היי אמא" אמרה נטלי.
"הוו שלום מתוקה שלי" אמרה אמא של נטלי ונתנה לה חיבוק גדול.
"איך היה היום הראשון ללמודים?" שאלה אמא של נטלי.
"נחמד, אמא אני יכולה כסף? אני הולכת לקניון עם עדי"
"כן ממותק, כמה?"
"אפשר 100 שקל?" שאלה נטלי בהתחננות
"אממ.. טוב"
ונתנה לה 100 שקל.
"תודה מאמא" ונתנה לה נשיקה.
הן יצאו מהבית לקניון.
הן הסתובבו בין חנויות בגדים.
עדי:" יוו רוצה לראות סאפ אפ 2??"
נטלי:"כןן! בואי נלך!!"
-לאחר הסרט-
"וואי סרטט מ-ד-ה-י-ם" אמרה עדי.
"כן הא?!"
"רוצה לשבת לאכול בארומה?" שאלה עדי.
"נממ... סבבה" אמרה נטלי בחיוך.
הן ישבו בארומה.
"וואי מה השעה כבר?" שאלה עדי בדאגה והוציאה את הפלאפון שלה.
"וואי כבר 4:00"
"וואי הזמן עובר" אמרה נטלי.
"רוצה לבוא אליי?" שאלה עדי.
"יאפ, בכייף"
הן יצאו מהקניון ויצאו לכיוון ביתה של עדי.
הן הגיעו ונכנסו פנימה.
"עדי? זו את?" שאלה אמא שלה.
"כן אמא"
"איך היה היום הראשון ללימודים?" שאלה אמא שלה.
"כייף" אמרה עדי.
"אתן רוצות משו לשתות? כי אני עכשיו הולכת לנוח.."
"לא אמא אני כבר יכין לנו, לכי לנוח"
"טוב" אמרה אמא שלה בעייפות.
"מה את רוצה לשתות?" שאלה עדי את נטלי.
"מה יש?" שאלה נטלי.
"קולה,מיץ תפוזים,מיץ תפוחים ומים"
"אני אקח מיץ תפוזים" אמרה נטלי.
"אוקיי, אני אקח קולה"
היא מזגה לה ונטלי והביאה משו לנשנש וראו טלוויזיה.
ואח"כ הלכו למחשב ושיחקו בסימס.
-צילצול הפלאפון של נטלי-
"הלו?" שאלה נטלי.
"נטלי? איפה את?!" שאלה אמא שלה בדאגה.
"אצל עדי" אמרה נטלי.
"אני רוצה שתחזרי עכשיו הביתה את יודעת כבר מה השעה?! כבר 8:00 ומחר יש לך לימודים!!"
"טוב אמא אבל למה לצרוח?, אני באה עכשיו, ביי"
"ביי"
וניתקה את הפלאפון שלה.
"טוב אני צכה ללכת הביתה"
"אוקיי אני אלווה אותך" אמרה עדי.
היא ליוותה את נטלי עד לדלת וניפרדה ממנה לשלום.
נטלי הלכה בצעדים דיי מהירים ואז ראה אותה נרקומן, עקב אחריה, והקדים אותה"
הנרקומן תפס אותה וסתם לה את הפה שלה שלא תוכל לצרוח.
הוא לקח אותה למקום שאפ'חד לא יוכל לראות אותם.
באותו הזמן הילד מהכתה שלהן, שהסתכל על נטלי כל הזמן, היה בסביבה ושמע כל מיני צעקות, הוא הלך בעקבות הצעקות האלה, וראה...
מקווה שאהבתם!!
תגידו לי בתגובותת 
~~~
ועכשיו.. כל מי שמגיב מקבל קישור(פה)+תגובה (בבלוג שלו):
חמשת הראשונים בגודל הזה:
קישורים למגיבים
חמשת המגיבים הבאים בגודל הזה:
קישורים למגיבים
[לא כולל התגובות שלנו!!!]
וכל השאר בגודל הזה:
קישורים למגיבים
לביוווווו!!!!
עד לעדכון הבא =]
מואההההה
קישורים למגיבים:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=540021
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=529394
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=435712
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
