The Man Who Laughs
|
| 6/2008
is defintely missing here
קראתי את כל מה שכתבתי בחודשים ו...וואי, אני בנאדם די שלילי.
כלומר הייתי מודע לכך שלפעמים אני יכול להיות ממורמר ומהורהר באופן מוזר, אבל לא שמתי לב שזה כל מה שהייתי בחודשים האחרונים.
אני מפספס משהו, כל החודשים האלו לא הרגשתי כלום, לגמרי. החמצתי משהו. כאילו שבכל חוויה שהייתה לי לא התרכזתי בחלק החשוב.
פעם הייתי מצחיק, חלק יאמרו, חלק יכחישו כי יש להם ביצה אחת.
אני מחמיר עם עצמי יותר מדי, עם כולם. ובמקום להמשיך הלאה אני ממשיך להוכיח לעצמי שהכל שבור ומקולקל.
אני לא מצליח להתחמק מביקורת. והיא כבר לא ביקורת בונה. אפילו לא לגבי עצמי.
והנה, אני שוב מתלונן, על זה שאני מתלונן יותר מדי.
כשמתרכזים בפרטים הקטנים, לא רואים את התמונה הגדולה.
ובמקרה שלי, כשמתרכזים בפגמים הקטנים, לא רוצים לראות את התמונה הגדולה.
וכמה שאני מנסה להכחיש , מנסה להוכיח לעצמי שאני לא צריך שומדבר ולא צריך אף אחד-
העניין הוא - שאני צריך למצוא משהו(מישהי?) לאהוב. כי כולם חיים ונהנים ממשהו שעדיין לא הצלחתי(ולא רציתי?) לגלות.
מהיום אני אנסה להיות קצת פחות דרמה קווין בכתיבה שלי. משהו שלא מתאים לי, אני לא יודע למה רק ככה אני יכול לכתוב בזמן האחרון.
אולי אני צריך לאזן את הליצנות שלי בחיים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Jackal