עבר בדיוק חודש מאז הפעם האחרונה שכתבתי.אבל לא נורא.
בזמן הזה לא עשיתי שום טסט,כי לא נתנו לי אישור.
אבל ביליתי די הרבה.
הייתי סוף שבוע באילת עם חברה,והאמת,אחלה עיר.אבל נראה לי שלגור שם זה די מבאס.
בבוקר טיילנו בכל העיר,ובערב הלכנו למסיבות.בקיצור,מאוד מומלץ.
בשבוע שאחרי הלכתי לאירוע.מעולם לא נהניתי כל-כך ביומולדת של מישהו אחר.
שתיתי הרבה,ובפעם הראשונה ממש השתכרתי.התחלתי להתנדנד,ועכשיו אני בקושי זוכרת מה עשיתי או מה היה שם.והיום למחרת לא היה ממש מהנה.
אבל בכל זאת,שתיתי,אכלתי,רקדתי,דיברתי וצחקתי.ומבחינתי-זה נחשב אירוע מוצלח.
הלוואי שכולם יהיו כאלה.
עוד שבוע יש לי עוד פעם אירוע,ולצערי הרב,מחכה לי בדיוק ההפך.
אני עדיין מובטלת,לכן אימא שלי עדיין מציקה לי בגלל זה כל 5 דקות.
היא רוצה שאני אנקה את הבית כל היום,כי אני במילא לא עושה שום דבר אחר.
אבל מה הקשר? אני שונאת לנקות,מה שברור מיד לכל אחד שנכנס לחדר שלי ומי לא יעדיף לשבת במחשב כל היום מאשר לנקות? ניקיון, איח....
אז החיים ממשיכים לשעמם,אך לעיתים יש גם רגעים מהנים,לכן אני עוד קיימת...
עד הפעם הבאה,
שיהיו יותר זמנים מהנים בחיים...