כל הדברים גדולים כקטנים

מדי פעם יש עניין אקטואלי שצץ בחדשות ולמשך זמן מה מככב בתודעה. ברור שזה הזמן הנכון להתייחס אליו, כאשר כולם חושבים עליו ויודעים במה מדובר. אןלי אפילו יכנס לטבלת "הנושא החם". אלא שלא תמיד יש לי את הזמן להגיב בזמן, או שיש דבר אחר או נוסף שברצוני להגיד והעניין נדחה. שלא לדבר על דבר שעולה בדעתי רק זמן רב לאחר מעשה. (זה אגב קורה לי הרבה בחיי יום יום, בשיחה, כאשר התשובה חייבת להיות בו במקום, אבל היא מגיעה רק למחרת). עד כמה אפשר לדחות את הדיון בנושא אקטואלי? האם קיים כאן "זמן מחצית חיים" כמו בפיסיקה אשר נותן מדד למשך קיומו של חומר עד להתפרקותו מאליו? את התשובה אינני יודע אבל מייד אכתוב כאן על נושא ישן.

ההתנתקות, זה עדיין אקטואלי? אני יודע שלא מפסיקים לדבר עליה. המתנגדים. הם אומרים בעיקר כך - שההתנתקות לא רק שהייתה רעיון גרוע אלא הייתה מהלך לא דמוקרטי. שהרוב צודק. ששרון בכלל לא פעל על פי שיקול דעתו אלא הופעל על ידי גורמים אחרים, המושכים בחוטים. הם אומרים שבעניין גורלי כמו שליטה על טריטוריה והחלטה מי יגור איפה ומי יפונה מביתו חייבים לשמוע את קול העם. ששרון נענה לדרישה והסכים למשאל - בקרב מתפקדי הליכוד, אבל כשתוצאות המשאל לא התאימו לדעתו, פשוט התעלם מדעת הרב. הוא ביצע את מה שהתכוון מלכתחילה והפעיל כח כדי להכריח את המתנגדים לקבל עליהם את ההחלטה. הדברים בלתי נסבלים וחסרי תקדים.

אז למה בכל זאת יש לי דז'ה וו של הסיפור הזה?

משהו על מנהיג, נקרא לו משה. הוא מוביל את העם, בניגוד לרצונו, אל ארץ אחרת וכופה עליהם להתיישב בה. בלחץ העם הוא מסכים למנות משלחת של מרגלים שתבחן את הנושא. ממנים נציגות נכבדה מכל חלקי העם ומחכים למוצא פיהם, והם פוסלים את ההחלטה ומכנים אותה בלתי אפשרית. רב מוחלט ומשכנע של עשרה מתוך שנים עשר קובע שהתכנית לא מעשית. למרות זאת, מתקבלת דעתו של המיעוט. הרב, לא רק שנאלץ להסכים להחלטה, אלא נענש באלימות על התנגדותו. ובכלל, זה לא היה רעיון של משה. הוא עושה רק מה שאמרו לו. (אגב, שמעתי עליו גם שהוא סידר אחלה ג'ובים לאחיו ולמשפחה. ויש גם איזה סיפור שצץ לאחרונה על זה שפעם, מזמן, עוד לפני שנהיה נביא, הוא חיסל איזה שוטר מצרי. עכשיו הם דורשים ועדת חקירה.)

הכי מצחיק שחשבתי על כל זה רק בגלל שבפוסט הקודם שכחתי להזכיר אדם בשם כלב. הוא היה מאותם בודדים שתמכו בתכנית ההתנחלות. לאבא שלו קראו יפונה.

תגובת דוברו של משה:  הבטחתי לכם את הארץ אבל מעולם לא הבטחתי גן של שושנים.

תגובת קהלת בן דוד:     הבל הבלים הכל הבל. אין חדש תחת השמש.

תגובת יהודה פוליקר :   ואלה הם חיינו בזמן האחרון. יכול להיות יותר טוב, יכול לבוא אסון.

שרון לא מגיב.