כשאובאמה יזכה בבחירות בעוד יומיים זה יהיה משום שהבוחר מבקש שנוי. משום שהבוחר השתנה. משום שהעולם השתנה. הבוחר יפקיד בידיו את המפתחות לשנוי. אלה מפתחות שונים מאלה שניתנים לזוכה בבחירות רגילות.
כמו בבחירות ב-77, כאשר בגין זכה והדיח את מפלגת העבודה. הוא לא יצר שנוי מיידי בכל בתחומים. הוא נכשל בהרבה נסיונות לא מוצלחים. אבל 77 הפכה לנקודת מפנה ולנקודת אל-חזור.
הבחירה של אובאמה בימים אלה היא נקודת אל-חזור בהיסטוריה של אמריקה ומשום כך בהיסטוריה של העולם. לא משנה מה בדיוק יעשה ואיך, וממילא לא הכל תלוי בו ולא הכל אפשרי. אבל הבחירה שלו היא מתן הכח לשנוי. במבט לאחור, הבחירות מחר הן האירוע החשוב ביותר במאה העשרים ואחת. לעולם לא נדע איך היו מתפתחים הדברים אחרת, אבל הם יהיו אחרים מאד. ולכן, מה שיקרה, יקרה כהמשך וכתוצאה לבחירה הזאת.
וגם אם אני טועה ואובאמה לא יבחר, הנקודה הזאת היא ההזדמנות שהדברים יהיו אחרת ולכן בכל מקרה ועדיין – הצומת החשוב ביותר במאה העשרים ואחת. ואם הוא לא יבחר, שרה פיילין תהיה סגן-נשיא ארה"ב.
נדמה לי שאני חוזר על עצמי.
