הזוג הזה, שכבר ראינו בפרק הקודם, יוצא בצילום לילי שיש בו שנוי אווירה וצבע. אבל בצילום הזה לא מוותרים על אף סעיף מרכזי בעלילה. ניצב הזוג בחזית ביתו, בפוזה יצוגית, בביגוד נכון, הגבר משמאל ובידו קלשון.
הקילשונאים בתמונות הבאות, כולם עומדים בתנאי הקבלה. זוג ניצב בחזית הבית, אוחז בקלשון.
"ומתברר שכל מה שצריך זה בית מאחוריך, וכלי גינה כלשהו בידך". כך הגיבה גלית לפרק האחרון. האמנם? עד לאן אפשר להרחיק ולצמצם?
תחילה, בואו נצפה במספר צילומים ישנים של גותיקה אמריקאית - הנה זוגות בחזית ביתם, והם באים בידיים ריקות. ואף על פי כן - גותים מארץ האמריקאים.
ואלה כאן, זוג לא אפייני, ולא עתיק, ובכל זאת - ההקשר ברור ויזום.
אבל כאן, הבחורה ניצבת בחזית הבית, פשוט לצורך צילום תיירותי תמים. זאת כבר לא גותיקה אמריקאית אלא סתם תיירת. הנה מתחנו כיוון אחד עד לקצה.
נחזור כעת לקלשונים. האם ניתן להשתמש בקלשון ללא בית? בוודאי. הנה קלשונים בין חדרי הבית.
וכאן הבית מאבד את מעמדו. אפילו - מאבד את עצמו לחלוטין. אך מה יותר בית מ "אין בית"?
הנה נטשנו לחלוטין את הבית. בכל מקום, בגינה ובשדה ואפילו בשוק, קלשון ביד הוא הזמנות מתבקשת לצילום. ומותר לצרף כלים נוספים.
גם הקלשון עצמו אולי זקוק להגדרה. אז יוכל למתוח את עצמו עד הקצה. כבר ראינו בפרק הקודם קלשון בעל שש שיניים. ומה כאן? שמונה, תשע ואפילו מוטציה בעשר שיניים. מעבר לזה, אפשר לבשר את בוא המגרפה. שלום לקלשון.
לפני שנמשיך אל המסע שמעבר לקלשון, הנה עוד תמונה מזווית קצת אחרת.
המשך יבוא.
הפרק הקודם:
פרק 9
בבלוג זה
בכל הבלוגים
