"שלום"
"שלום"
"איך אפשר לעזור לך"
"יש עניין שמציק לי. זאת דילמה מוסרית"
"כן?"
" עניין של עבודה שקיבלתי"
"כן?"
"אז ככה. מישהו הזמין אצלי עבודה. את הכסף הוא שילם מראש, ואני התחייבתי לבצע. בינתיים אנחנו לא כל כך בקשר, ואני בכלל לא בטוח שהוא עדיין רוצה שאבצע אותה. גם לי לא כל כך בא לבצע".
"אז מה האפשרויות כעת?"
"לא יודע"
"אתה יכול להחזיר את הכסף."
"לא בדיוק. הוא לא כל כך נגיש ואני לא יכול להעביר לו. זה סכום לא קטן. זה חלק מהעניין. אתה לא יכול לגבות כאלה סכומים ולא לבצע."
"אתה יכול לברר אם הוא עדיין רוצה."
"גם זה לא. זה בעייתי. הוא קצת הסתבך, ואני לא יכול ליצור איתו קשר. זה יכול לסבך גם אותי."
"אז אתה אומר שמישהו הזמין עבודה ושילם תמורתה מראש ואתה התחייבת לבצע. עכשיו אתה לא יכול לבטל את העבודה, לא להחזיר את הכסף, ולא ליצור איתו קשר."
"בדיוק."
"והוא, כשהזמין את העבודה, כששילם לך, נראה היה שהוא באמת רוצה?"
"אוהוו, מאד רוצה. זה לא מעט כסף."
"אם כך, אנחנו יכולים להניח שהוא עדיין רוצה, והוא בעצם שילם, ואתה התחייבת. נראה שהדבר הכי הגיוני זה לבצע את העבודה."
"כן כנראה שאתה צודק. זה מה שאעשה."
"חשוב לשמור על מוסר תשלומים ומוסר עבודה."
"נכון. תודה לך. עזרת לי מאד"
"אגב, איזה מן עבודה זאת? מה אתה הולך לעשות?"
"אני לא בדיוק יכול לספר. אבל תגיד, מה אתה חושב על ארז טל ואברי גלעד?"
"אני אוהב אותם. עוד מהעולם הערב. למה?"
"חבל. ואת צביקה הדר?"
"גם. אולי פחות."
"טוב, ביי".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
