כל הדברים גדולים כקטנים

כאשר אספתי חומר לסדרה על בריאת האדם נתקלתי בתמונה הזאת של ציור קיר. משהו מוכר בנוף שבתמונה כמו גם המבנה המיוחד של הקיר עזרו לי להבין שמדובר בציור על גדר ההפרדה. התגלית המקרית הזאת הפכה לקצה קרחון. קצה קרחון, הקצה הקטן והגלוי, שמעיד על חלקו הגדול שנותר סמוי מן העין. מדובר בתופעה שהיא עצומת מימדים, ויחד עם זאת, נעלמת מן העין ולא זוכה להתייחסות ולחשיפה. כך לכל הפחות נדמה לי, מהסיבה הפשוטה שעבורי מדובר בתגלית ובחידוש.

גבירותי ורבותי, גדר ההפרדה, כך קראתי, אורכה 680 ק"מ שהם 680,000 מטר, וגובהה 8 מטר. כך נוצר משטח אחיד וחלק ששטחו למעלה מ 10 מליון מ"ר. הייתי צריך לנחש בעצמי. זהו אולי בד הציור הגדול בעולם. חציו בצד שלנו וחציו בשלהם. גראפיטי על קיר שכזה הוא תופעה תרבותית (שלא לומר חברתית ופוליטית) רבת היקף. גם אם רק חלק אחד מאלף מצויר, זה הרבה. להפתעתי – הופתעתי. עכשיו בדיעבד, אני מצליח למצוא מספר איזכורים וצילומים, ברשת, אך ככלל, התעלמות. מי אצלנו מכיר את התופעה ומודע להיקפה פרט למי שפגש בה ממקור ראשון?

הנה אם כן, אני מציג בפניכם תופעה תרבותית מקומית. לא בדיוק המקום שלנו כי הפעילות, ברובה המוחלט, קיימת רק בצד השני, המופרד. אי אפשר להביט ולראות מכאן, אפילו אם נגיע למרחק נגיעה מהגדר. הכל בצידו השני של הקיר. לא בדיוק המקום שלנו כי קיבלתי את הרושם שבמידה רבה מדובר בתופעה מערבית מיובאת. העבודות, היוצרים, המסרים, באים ממערב ומצפון. הכתובות – באנגלית. הכח המניפולטיבי מכוון אל הקהל המערבי ודעתו, זה הצופה בתמונה כמוני – ברשת, בעודו יושב בכורסתו הנוחה.

מייד תוכלו לצפות במבחר תמונות ועבודות, ואחריהן, הפניות וקישורים למספר אתרים המכילים מקבץ נאה ומרשים. האתרים באנגלית. שפה מובנת וברורה לכולנו. הצפיה בהם אינה מהנה. הם שייכים למרחב המשתרע בין השמאל הקיצוני לאיסלאם הימני. הכותרת הזהה היא The Apartheid Wall. הבטויים והמינוחים אנטי ישראליים בוטים. קל להתלהב מהיצירות, מכושר ההמצאה והבטוי, מהמקוריות, מהיצירתיות, מההשקעה והכשרון ומהניצול היפה של משטח החומה. הכל מתהפך כאשר אתה מוצא את עצמך פתאום על כסא הנאשם. אתה (אני) לא מקבל את הטיעונים, מוצא חוסר הבנה ואי דיוקים ודקלום חסר ידע (כמו למשל הסבר מפורט על דמות הפרות - בציור של חמורים). אבל אתה במיעוט.

בין אלה ובין אלה אתם מוזמנים לצפות במבחר שכאן וגם לבקר בקישורים. אפשר גם לחייך ולנסות למצוא שביב תקווה בעיניו של הצד השני.

אחד הציורים המרשימים. שימו לב לגראפיטי בתחתית התמונה. מי מהצדדים כתב למי?

הצילום היפה הזה אינו זהה לקודם. הצללית הפוכה.

הציירים משתמשים בשבלונה מוכנה ומרססים.

אלו עוד צלליות מרוססות, דמויות חיילים, קטנות יחסית

וכאן חיילים אמיתיים, כנססים מול הציור הענק

הנה אותו הציור, וחלק ממה שסביבו

שוב חיילים מוקטנים לייד דיוקנו של גנדי

וכאן גנדי ליד שכניו לחומה

הציור ההוא ברגע שנוצר, תכול ונקי.

שימו לב בתמונה שמעליו, כיצד כוסה הציור עצמו כתובות גרפיטי בערבית.

הפתח בחומה - מוטיב חוזר ונפוץ

והנה שבירת הפתח, בעזרת האהבה

יום יצירה. פרויקט מאורגן ומסודר.

נסו לזהות כאן את החלק עליו עובדים בצילום הקודם.

זה עוזר להבין עד כמה הציור גדול.

זאת עבודה שנראית כמו קולאז', כמעט צילומי

לעומת הכרזה הזאת שכאילו נגזרה מז'ורנאל פולני משנות השישים

עיטור מקומם ומעניין בסגנון קית הרינג - מלך מלכי הגראפיטי

סגנון הצלליות.

הכרזות על הקיר הן פשוט התפריט של מסעדה סמוכה.

אחרי המבט הראשון בילד בבקבוק

מה ששוב מדהים הוא תפיסת הגודל.

עבודה שמזכירה לי מעט את חלום יעקב

 (כמעט) גרניקה

עבודה מבריקה ומעוררת של האמן הבריטי בנסקי

(שביצע רבות מהיצירות כאן)

וזאת בעיני החזקה ביותר